כלכלי חברתי·פוליטי

דנקנר נופל ואנחנו אחריו, הכינו כסף מתחת לבלטות

הנה, סוף סוף, לאחר ארבעה חודשים של שתיקה, הופיעה פרשת דנקנר בדפי הפייסבוק, עם הקריאה הציבורית למנוע את מחיקת החוב על סך 150-200 מיליון ש"ח של אי.די.בי לבנק לאומי. זו, כמובן, נשמעת לא הוגנת בעליל, באופן האינטואיטיבי ביותר. ברור שוויתור של בנק על חוב בסדר גודל כזה משדר לציבור כי מונהגת איפה ואיפה באופן מובהק, והופך את דרישות הבנק מאיתנו לשלם חובות לנלעגות. אם כך, מסכימים כולם, מדובר בשחיתות ברורה – בקשר בין מנכ"לית בנק לאומי למשפחתו של דנקנר. חסידי השוק החופשי יטענו, כרגיל, כי כי יש להכריח את בעלי ההון לשלם את חובותיהם כפי שכל אחד היה משלם אותם, כפי שטענו בארה"ב לגבי ליהמן ברדרס וגולדמן סאקס. הנה, נראה אפילו שזה מצליח, והבנק הלאומי משהה את ההסדר.  סוף טוב, הכל טוב.  אילו רק הכל היה כל כך פשוט.

הבעיה היא, אתם מבינים, שהכסף שדנקנר חייב הוא לא כסף פרטי שלו. כפי שציינתי בפוסט מדצמבר, כ20% ממחזיקי האג"חים של אי.די.בי הם מוסדיים. מה הם מוסדיים, שוב? מוסדיים הם אנחנו, באמצעות חברות הביטוח והפנסיה שאנו בוחרים באופן "חופשי" (בזכות הרפורמה המופלאה של שר האוצר נתניהו), אשר שייכות בתורן, נחשו למי? לבנקים. כלומר, כספי חסכונותינו, מושקעים באמצעות הבנקים בחברה של דנקנר, אשר בתורה חייבת לבנקים בסביבות 400 מיליון ש"ח.  כלומר, הנושה והחייב הם למעשה אותו הגוף, ואותו הגוף חייב לעצמו כסף שאין לו מאיפה לשלם.  דנקנר למעשה הימר בכספים שלנו, בידיעה שבמקרה שהוא מרוויח, הוא מרוויח, ובמקרה שהוא מפסיד – זה לא הכסף שלו. אתם מכירים את המילה הזו, פירמידה? היא פשוטה להפליא.

אז עכשיו מה קורה? אם בנק לאומי יתבע את הכספים שגנדן (שבאמצעותה דנקנר שולט באי.די.בי) חייבת לו, לגנדן לא יהיה מאיפה להחזיר אותם, וגנדן תפשוט את הרגל. לדנקנר עצמו אין לכם הרבה מה לדאוג, מאחר וכפושט רגל הוא עצמו לא יהיה בעל חוב. לעומת זאת, לכם יש מה לדאוג: הכסף שלכם מושקע באי.די.בי.  אי.די.בי היא שופרסל, היא נטוויז'ן, היא חברות הקבלנות שבונות לכם את הבתים. ואם הן פושטות את הרגל, אין בתים, אין שופרסל, ואגב – אין פנסיה.  בנק לאומי, בתורו, יישאר ללא הכסף שאין מאיפה להחזיר, ובנקים אחרים ילכו בעקבותיו.

אך אין לכם מה לדאוג, זה לא מה שיקרה. כאשר יאיר לפיד יבין פתאום שאג"חים הם לא רק סטטוס בפייסבוק (כלומר, לאחר שאנשי משרדו יסבירו לו), הוא ינסה ללחוץ על המפקח על הבנקים לאשר את העסקה בסדר גודל זה או אחר. לא יהיו לא הרבה ברירות, בשל התרחיש המובהק שלעיל. אם כן, חובותיה של גנדן ימחקו גם ימחקו, ושלום על ישראל, חוץ מהעניין הלא הוגן הזה שדיברנו עליו בהתחלה.

אבל רגע, בעצם, לא רק כלפיכם זה לא הוגן. יש עוד כל מיני חברות שחייבות לבנקים כסף, יש עוד עסקים שנמצאים על סף פשיטת רגל, ומה אתם? למה דנקנר כן והם לא? פתאום יתחילו להופיע על שולחן הבנקים, ועל שולחנו של לפיד, תביעות הצלה מכל עבר יעלו. ואז תתחיל להיות בעיה, כי אי אפשר לוותר לכולם על החובות, והדרישה הציבורית והכל. אז יפסיקו לוותר, וחברות כן יפשטו רגל, אחרי כל הסיפור עם אי.די.בי.

מתחיל להזכיר לכם משהו? על המשבר האחרון בארה"ב, שמעתם? אבל לא, בישראל זה בכלל לא אותו הדבר, כאן יש לנו קוסמים כלכליים, כאן זה לא ספרד או יוון, כאן השוק החופשי עובד.

הבעיה היא לא נוחי דנקנר זה או אחר. הבעיה היא לא בנק לאומי או רקפת רוסק-עמינח שקשורה או לא קשורה אליו. הבעיה היא הטמטום הזה שחוזר ועולה שוב ושוב, כאילו ידוע מראש, והאופן בו כל פעם הכל מתפלאים מחדש.  הבעיה היא שהציבור לעולם לא לומד את לקחי העבר, במעין מחזור בלתי עציר של מודלים ניאו-ליברלים אשר בטוחים שהפעם הם המציאו את הגלגל באמת.

הכל ברור כשמש: באין רגולציה, באין ענישה, באין אפשרות להפסד – יצוץ לכם נוחי דנקנר חדש בכל דור ודור. ולמה שלא יצוץ? מי שמצליח מצליח כי היה הכי טוב, לא? נוחי דנקנר קיבל עסקה שבה הוא מהמר על כספי אחרים, וההימור נעשה על הסוס שלו.  הלוגיקה כל כך פשוטה, שזה פשוט מדהים איך אף אחד לא טורח לשנות אותה אף פעם. המניעה שלה גם היא כל כך פשוטה: לגבי פנסיות – די לקשקוש הזה של "חופש בחירה". אין חופש בחירה בפנסיה, יש לנו אפס שליטה על האופן בו כספינו מושקעים. שנית, על המדינה לייצר רגולציה להענשתם הפרטנית של רוכשי אגח"ים ללא ערבויות, ובכך למנוע מחברות הביטוח להשקיע באפיקים לא כדאיים ומסוכנים. שלישית, חייבים להפריד בין הבנקים לחברות האשראי וחברות הביטוח, עכשיו, באופן חד ובוטה, ובאמצעות רפורמה אמיתית ולא מעוותת כמו רפורמת בכר. רביעית – אי.די.בי לעולם לא הייתה אמורה להתקיים. גופים כאלו הם רעים ומסוכנים באופן מובהק. יש דרכים ברורות למנוע תאגידי ענק כאלו מבלי להלאים הכל. דרך סובסידיות והטבות מס לעסקים בינוניים, דרך מניעה בחקיקה. יש הרבה דרכים לכך, אבל צריך קודם כל להבין שגופים כמו אי.די.בי אינם מועילים למשק הישראלי, לא תורמים לתעשייה, לא תורמים לצריכה, ולהבין את ההבדל המובהק בין היצרן הפרטי לבין המולטי-מיליונר, מה שהפוליטיקאים והכלכלנים שלנו מסרבים לעשות זה עשרים שנה.  אתם צריכים להבין שאסור היה לכם להעריץ את דנקנר, תשובה או לבייב בלי קשר לחוב זה או אחר לבנק. עליכם להבין כי כל הקשקושים המקושקשים הללו על אנשים שעשו את עצמם בעשר אצבעות, שבנו את עצמם מאפס, שתרמו לתעשייה הישראלית, שהפכו את ישראל לאימפריה כלכלית – היו, נשארו ויהיו שקרים.  עליכם לדעת את זה גם בפעם הבאה שישקרו לכם, בפעם הבאה שתשכחו, בפעם הבאה שאיזה נתניהו יקשקש לכם על הצלת הפנסיות, בפעם הבאה שידברו על מרגרט תאצ'ר כעל בעלת הגיון בריא.  אין כזה דבר "שוק חופשי", אין כזה דבר "לסה פר", אין כזה דבר "כל אחד לפי הצלחתו". כל פעם ששולפים מולכם את המילים האלו, דעו שאומרים לכם שהדנקנר הבא רוצה להריץ מניות, וכשהוא ייפול אתם תשלמו את המחיר.

ומה לעשות עכשיו עם אי.די.בי? ובכן, אלוהים יודע. באופן אישי, לדעתי, שם זה כבר מאוחר מדי. כל פתרון שימצא יפגע בנו באופן ברור, והשאלה היא רק האם ניתן למנוע כדור שלג שאחריתו מי ישורנה. אולי כדאי להתחיל להחביא דולרים מתחת לבלטות.

3 תגובות בנושא “דנקנר נופל ואנחנו אחריו, הכינו כסף מתחת לבלטות

  1. גודל השקר על ה"שוק החופשי" הוא המרחק ממנו אנחנו נמצאים בארץ. אין שום מאפיין של "שוק חופשי" בארץ ישראל בתחומים שהזכרת.
    אני מתפלא למה כשהשיטות האלו נכשלות פעם אחר פעם, האשם הוא "השוק החופשי".
    אם כבר משהו נכשל, זו הרגולציה עצמה ולא ההיעדר שלה.

    אהבתי

    1. העניין הוא שלא קיים דבר כזה במציאות "שוק חופשי", זוהי אידאה מדומיינת שנועדה להסוות מונפוליזציה ותאגידים. האם אתה יכול למצוא דוגמה בהסטוריה ל"שוק חופשי באמת"? לא בבריטניה של תאצ'ר, לא בארה"ב של רייגן, ובטח שלא בארה"ב של שנות העשרים. הטעות היא המחשבה כאילו עוד כמה הפרטות ונגיע למנוחה ונחלה, וזה אף פעם לא היה נכון. גם לא בבריטניה שהפריטה באופן אגרסיבי את כל השירותים הציבוריים שלה, וגם לא ב"לסה פר" לפני ששמעו בכלל על רעיון הרגלוציה.

      אהבתי

      1. ובכל זאת, המונופולים והתאגידים שנמצאים במגזר הכלכלי בישראל חיים בחסות הרגולציה וחוסר החופש בשוק.
        המשפט "הכל ברור כשמש: באין רגולציה, באין ענישה, באין אפשרות להפסד – יצוץ לכם נוחי דנקנר חדש בכל דור ודור." הוא פשוט לא נכון (למעט העניין עם הענישה).

        הרגולציה על המשק הפיננסי היא זו שיצרה תאגידי ענק כמו של נוחי. הרגולציה על הפנסיה היא זו שמכריחה אותי להשקיע בו בדרך עקיפה. את נוחי ואת הקרנות אי אפשר להעניש, כי החוק מכריח אותן להשקיע בו, חוסר הענישה והתספורת מגיע ביחד עם החוק. כאשר החוק מכריח אותי להשקיע בו, הוא גם צריך להגן עלי כשהוא מפסיד כי הוא מעמיד אותי בסיכון גבוה יותר או יותר נכון, סיכון שאיני מוכן לקחת בעצמי.

        יש נסיונות להקים קרנות פנסיה "חברתיות" יותר, או "סולידיות" יותר, הן נבלמות ברגולציה. אני מכיר לפחות אחת כזו באופן אישי.

        הייתי עובר לקרן פנסיה אחרת, שמשקיעה בצורה סולידית יותר, או שאולי אפילו הייתי הולך לכיוון השני, או אפילו שומר את הכסף מתחת לבלטות, אבל לפחות היה לי את החופש "להעניש" את הקרן שלי כשהייתה עושה שטויות כאלו. מה בדיוק אני יכול לעשות עכשיו? לאיים בפייסבוק? הרגולציה אשמה בזה.

        הטעות היא המחשבה כאילו עוד כמה חוקי כלכלה, קצת פירוק מונופולים יזום, כמה סובסידיות, קצת מכס ש"מגן" על העובדים ועוד איזה שני פלסטרים יסדרו את העניינים וכולם יגיעו למנוחה ולנחלה. זה נכון ל"שנה-שנתיים" ואז מתפוצץ בפרצוף או שהמדינה (האזרחים) מוצאת את עצמה בחובות עתק. זה קורה כל כמה שנים מאז קום המדינה, לא צריך ללכת למדינות אחרות.

        הבעיה עם השוק החופשי הוא שאי אפשר לסמוך על אנשים כמו נוחי שיהיו ישרים, אין עם זה שום ספק. השאלה היא למה מישהו מצפה ממני לסמוך על פקידי המדינה שיהיו ישרים? או במקרה שלנו, למה פקידי המדינה מכריחים אותי לסמוך על נוחי והבנקים שיתנהגו ביושר? בשוק חופשי יותר, יש לי לפחות את האופציה להגיד שאני לא מעוניין לעבוד עם אנשים מסויימים או סתם לעשות עליהם חרם כי לא מוצא חן בעיני איזשהו קמפיין פרסומי.

        אני לא מחפש הגדרות מוחלטות ל"שוק חופשי", אני פשוט רוצה את אפשרות הבחירה. לבחור איך אני רוצה להשקיע את כספי לטובתי האישית, ובאותו זמן גם לבחור לאילו אוכלוסיות חלשות, וגם איך, אני רוצה לעזור. הייתי שמח לקחת קצת יותר אחריות על החיים שלי, במקום לתת למדינה להיכשל בכך פעם אחר פעם אחר פעם אחר פע…

        אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s