פוליטי

פוסט חדש לכבוד הפוליטיקה החדשה – איך למדתי לאהוב את יאיר לפיד

האמת היא שהתחלתי להיות מודאג. הבחירות הסתיימו, ונראה היה כאילו אני הולך להישאר מחוסר חומר לבלוג. שנים סיפק לי בנימין נתניהו דפים על דפים של איוולת פוליטית, של שחיתות שלטונית, של כישלון מדיני והתדרדרות מוסרית מוחלטת, והנה, נראה היה כאילו העידן הזה הולך להיגמר. ושטייניץ, אח, שטייניץ! מי עוד כשר האוצר הנפלא שלנו, אשר לא צריך להאמין באלוהים, מכיוון שיש לו הוכחות לוגיות ופילוסופיות לקיומו (כלומר, הוכחה רעועה של דקארט אשר מבוססת על כרעי תרנגולת טלאולוגיים, טיעון שהופרך על ידי עשרות פילוסופים מאז המאה ה16, אבל לא משהו שכל תלמיד שנה א' בפילוסופיה צריך לדעת, בשביל זה צריך להיות דוקטור) יכול לספק לי שנינות ומשלים מדי יום ביומו לכתוב עליהם.

"לעזאזל", הפטרתי בפני חברי, פוליטיקה חדשה הגיעה. נתניהו ברווז צולע, שטייניץ הולך הביתה, ופתאום מגיע בחור יפה עם ג'ל ומאיים לי על כל מה שעמלתי עליו במשך שנים. הרי, מה אוכל כבר לכתוב על יאיר לפיד? יאיר לפיד מושלם. יפה, מדבר כמו שצריך, אפילו שר שירים של הביטלס. יאיר לפיד גם יודע הכל: הוא מתאגרף, ג'ודוקא, משורר, עיתונאי, מגיש טלוויזיה, כמעט דוקטור אחרי שלא סיים בגרות, ואפילו יש לו כמה ספרי מתח מצליחים.   נראה שהולך להיות כאן די סבבה בסך הכל, סוף סוף ידפקו את החרדים, ואני ושכמותי, שכל מה שחביב עלינו הוא להטיל רפש וסרה במקום לשמח, מה אומר ומה אגיד?

והנה, כאילו משמיים, מתברר כי הדברים הם לא כל כך סבבה. אפילו יאיר לפיד, הבחור המוכשר, אומר. כלומר, הוא נכנס למשרד האוצר, כולו מחכה רק להיות בסבבה עם כולם, ובום! אומרים לו שיש גרעון. מאין צץ הגרעון הזה, לא כל כך ברור. טוב, נו, זה החבר'ה האלו מהפוליטיקה הישנה עשו, עכשיו יהיה סבבה. רגע, אבל איך בפוליטיקה החדשה אנחנו פותרים את העסק הלא נעים הזה של הגרעון? לא אמרו לנו בכלל שזה יהיה ככה. אבל מכיוון שיאיר לפיד הוא סופרמן, הוא יודע למצוא פתרונות מהשרוול. זאת אומרת, הוא לא צריך לקרוא את המסמך בעל השם המשעמם "סקירה פיסקלית של מדינת ישראל". למה לא? כי יאיר הוא צנוע, הוא אחד משלנו, הוא לא עובד עלינו שהוא קורא כל מיני ספרים, למי יש זמן? יאיר הוא לא כמו כל הפלצנים האלו שמדברים על מונחים בכלכלה שאף אחד לא מבין, יאיר פשוט בא ועושה. כמו צ'אק נוריס. כמו ביבי, שמצייר משולש בישיבת הממשלה ופותר את כל בעיות ישראל.

אז יאיר חושב וחושב (לא יותר מדי זמן בסך הכל, כי יאיר הוא גאון), ומגלה: צריך לקצץ!  יאיר עולה על הרעיון הגאוני, לפיו אם יש מינוס, אז בשביל שיהיה פלוס – צריך עוד כסף.  בשביל עוד כסף צריך או להוציא פחות, או לקחת מבחוץ. כסף מבחוץ הרי לא לוקחים, כי זה עוד מיסים, ועוד מיסים זה רע, כולם יודעים.  אז במה מקצצים? חושב יאיר.  אני אשאל את מי שיודע, כי אני צנוע וענו, לא איזה פוץ שחצן.

במה מקצצים? שואל יאיר את נערי האוצר.   נערי האוצר – אנשים שלא עסקו בכלכלה מימיהם וחושבים על כך בפעם הראשונה, אומרים לו לקצץ בחינוך וברווחה, כי כל החרדים גונבים שם כסף והמורים הם טפילים. ואז יאיר נזכר: מי צריך מורים בכלל? We don't need no education.  לא צריכים בחינות בגרות, לא צריך בתי ספר. צריך גאונים כמוני, שלומדים הכל לבד מגוגל.

אבל בכל זאת, חברל'ך (זו מילה שיאיר החזיר לאפנה, כי יאיר הוא גם מגניב וצעיר) – אני בעניין של חינוך והכל, וכבר אמרתי לכולם, איך אני יכול לבאס אותם ככה?   חושבים וחושבים נערי האוצר, חושבים ברצינות איך לפתור את הדבר הזה שנחת מן השמיים. פתאום צעיר מבריק אחד אומר: תקשיב, יאיר, עליתי על זה!  קודם כל, תגיד שקיבלת ירושה רעה מהקדנציה הקודמת. כי הקדנציה הקודמת זה פוליטיקה ישנה.  וגם: תגיד שזה הכל חרדים וערבים. אה, ויש לי עוד אחד: תגיד שעכשיו על הפנים, אבל אחר כך יהיה סבבה, זה תמיד קונה אותם.

יאיר חושב וחושב (שוב לא יותר מדי זמן, כי יאיר הוא גאון) ומחליט, כמו שיאיר תמיד מחליט – כן! זה מה שאני אעשה, ומיד שולח את רמי קלינשטיין לכתוב שיר חדש על ההחלטה החדשה שלו, ואת זוגתו שתחיה לקנות לו גלקסי S 4 חדש במתנה על ההחלטה החדשה שלו.

העם מריע ליאיר וכולם שמחים. שוב כל מיני אינטלקטואלים שמינטלקטואלים מתבכיינים כמו נקבות, אומרים איזה רווחים כלואים משהו, מדברים על העלאת מדרגות מס לעשירים וכל מיני מס עזבון כאלו. זה מזכיר ליאיר את כל המורים שלו בתיכון שלא העריכו אותו ולא ידעו כמה הוא גאון, והנה הוא הראה להם ונהיה . ככה בדיוק הוא יראה לכל הקשקשנים האלו שקוראים ספרים כמו הסקירה הפיסלית של מדינת ישראל ושעמומים כאלו, או שטורחים באמת לקרוא את המחזה יוליוס קיסר של שייקספיר לפני שהם עושים עליו פרפראזה.  שילכו לעבוד כמו יאיר.

כי אצל יאיר, אין ימין-ושמאל, אין ניאו-ליברליזם כלכלי הדוגל בשוק חופשי מחקיקה ובהפרטת שירותים חברתיים לטובת קיצוצים, לעומת רעיונות סוציאל-דמוקרטיים אשר מדברים על מיסוי פרוגרסיבי יותר, על השקעה גדולה יותר בשירותים החברתיים ועל חקיקה מתערבת למען זכויות עובדים.  כל המילים האלו בכלל נראות ליאיר כמו טרחנות לשמה. אתם מבינים, יאיר הוא מעבר לכל זה, יאיר הוא קוסם. יאיר עושה טיק-טק וכל אחיו העבדים משתחררים מן השלשלאות, נוסעים בלימוזינות, יושבים בקוקטיילים עם נוחי דנקנר ועושים מיליונים כל שנה. חוץ, כמובן, מ99% שלא. אבל כמו שיאיר אומר,  קודם חזון – אחר כך מדיניות.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s