פוליטי

כל הגזענות של מפלגת העבודה במשפט אחד

"בהתחלה הכושים יהפכו אותנו לאזרחים סוג ב', אחר כך הם יהפכו לרוב, ולא עלינו, אולי יהיה גם נשיא כושי".

את המשפט הזה אמר בכיר רפובליקני כשבוע לפני הבחירות, ובעקבות זאת ירדה התמיכה ברפובליקנים בעשרות אחוזים, מה שגרם לרומני לפטר אותו מיד.

בעצם לא, זה מעולם לא התרחש בארה"ב. אפילו הקיצונים שבאנשי מסיבת התה לא העלו על דעתם להגיד משפט כזה, והסתפקו, בעזרת דונלד טראמפ, בניסיונות לתבוע את תעודת הלידה של ברק אובמה.

למעשה, את המשפט הזה גם לא אמר מיכאל בן ארי, לא אריה אלדד ולא מרטין כהנא.

מי שאמר אותו, בהחלפת המילה "כושים" ב"ערבים", היה בכיר במפלגת העבודה, עמירם לוין, בעת דיון ב"מצע המדיני" שמתיימרת לייצג המפלגה, מעין חזרה על מנטרות מתווה קלינטון, שנועד להציג את הסכנה הטמונה לישראל אם לא תאמץ אותו, הסכנה הגלומה באפשרות שיהיו כאן אזרחים ערבים של ממש עם זכויות.

מיותר לציין ששלי יחימוביץ', יו"ר המפלגה ו"מועמדת השמאל" בבחירות הקרובות התנערה מן המשפט מיד ומיהרה לפטר את לוין. בעצם, היא לא התנערה. למעשה, היא לא אמרה דבר על המשפט הזה, ולא אמרה דבר על לוין. זאת בניגוד, למשל, למי שפיטרה מיד בשל מישהי שטענה על מישהו שהטריד מינית לפני עשרים שנה.

ומדוע שתפטר את לוין? בעצם אין כל בעיה במשפט הזה, בישראל 2012. איש בתקשורת לא טרח להתייחס אליו. אף אחד לא שאל את יחימוביץ' או את לוין עליו, לאיש במערכת הפוליטית המשפט הזה לא צרם במיוחד.

בסך הכל, ברור לנו שרוב ערבי הוא אסון, ולא עלינו, ראש ממשלה ערבי. כלומר, אנו נותנים לערבים הללו לשחק מעט בדמוקרטיה, נותנים לאחמד טיבי לקשקש מידי פעם בכנסת, פוסלים מדי פעם את חנין זועבי כדי שבג"ץ יחזיר אותה, אבל לכולנו ברור שהם לא באמת חלק מן ה"מדינה היהודית".  ולכולנו ברור, כי כל נושא שתי המדינות לשני עמים הזה, הוא בעצם השאלה איך אנחנו שומרים על העליונות של הגזע היהודי כאן. וכל זאת ברור היטב ל"מנהיגת האופוזיציה" שלי יחימוביץ', כפי שזה ברור לבוז'י הרצוג, כפי שזה ברור לעמירם לוין, כפי שזה ברור לסתיו שפיר, וכפי שזה ברור לכל שאר אוסף חברי השבט הלבן האחוס"לי שהרכיב מאז ומתמיד את מפלגת העבודה הגזענית.

שואלים אותי מדוע אני מתעב כל כך את יחימוביץ', ומה פשר ההתנגדות למי שבסך הכל, חייבים להודות, גרועה פחות מן הנבל השמרן והנפוח, האח הגדול שאנשים כמו דרור פויר למדו להעריך.  הבעיה שלי עם יחימוביץ' איננה רק היהירות שלה, איננה רק הטון הפטרנליסטי שלה, איננה העובדה כי היא לא מטילה רפש במתנחלים, ואינו ה"מחסור בשנאת חרדים" שלה.

הבעיה שלי עם יחימוביץ' היא כי כל מעמד הפועלים לכאורה שהיא מתיימרת לייצג הוא למעשה הקבוצה הלבנה השלטת, קבוצת החבר'ה והפריבילגיות, העמירם לוינים ואהוד ברקים למינהם, עם חיתוך הדיבור הצבאי שנועד להראות איזו חכמה מזויפת בקבלת החלטות. זוהי הקבוצה שנגשה בעבדים הערבים הערבים, המזרחים והרוסים כאן החל מימי מפא"י העליזים, הקבוצה שהשיח שלה הוא אותו שיח ו"אחריות ההדדית" שלה היא אותה אחריות הדדית, וכל כולה נועדה להיטיב עם קבוצות הכוח שהיא מעזה לקרוא להם "מעמד ביניים".   היטיב לשים לב לכך אריה דרעי בעימות אצל ניסים משעל היום, כאשר טען כי הליכוד החדש אינו אלא ההמשך הישיר של מפא"י הקודמת, בהחלפת השם. יחימוביץ' איננה אלא יריבת דמיקולו של אותו שבט. "מעמד הפועלים" שלה, הסוציאל-דמוקרטיה לכאורה שלה, כולם נועדו לשרת את היהודי הלבן.  לא עלינו, ראש ממשלה ערבי.  לא עלינו, משום שלא שמעתם את המילה "ערבי" עולה על בדל שפתיה של יחימוביץ'. לא שמעתם אותה מדברת על אפס התשתיות בכפרים ובערים, לא שמעתם אותה מדברת על הישובים הבלתי מוכרים הבדואים, לא שמעתם אותה מדברת על רהט, על ההפקעות לטובת גדר ההפרדה, על מה שמתרחש בשייח ג'ראח או בסילוואן, או על הפוגרומים בירושלים.

לא שמעתם אותה מדברת עליהם, משום שאלו הם רוחות רפאים. אלו לא נכללים במעמד הביניים ה"קורס תחת הנטל", אלו לא נכללים בחזון האוטופי של יחימוביץ', אלו לא נכללים בוועדי העובדים ובמאבק בשלטון ההון, ושלא לדבר – אלו לא נכללים במפלגתה של יחימוביץ'.

אפרטהייד? אולי כדאי יותר לדבר על עבדות. עבדות, וכל מילה אחרת תכסה על השלטון היום-יומי שנוגשי העבדים מנחילים כאן. העבדים הללו, אשר מנקים את המסדרונות שלכם, אשר עובדים אצל רמי לוי בפחות ממשכורת מינימום, אשר מכים אותם ברחובות, אשר המשטרה והשב"כ מתנכלים להם, אשר אינם יכולים לבנות דירות באופן חוקי, אשר מגרשים אותם מבתיהם לטובת המצאות ארכאולוגיות, וכל זאת בזמן שאתם קורסים תחת הנטל.

אהוד ברק אמר פעם, ברגע אחד של כנות שלא יחזור על עצמו, שלו היה פלשתיני היה מצטרף לארגון טרור. לו אני הייתי ערבי שחי בישראל, הייתי יוצא עם אבנים ומקלות להרוג את בעלי האדמות, כמו בהתקוממויות העבדים בארה"ב.  רק חולשתם והפחד שלהם מפני הפריץ היהודי מנעו זאת עד כה.

סלחו לי שאינני מעוניין עוד במדינה ה"יהודית-דמוקרטית" שלכם. דרכה, בין אם תהיה זו דרכו של נתניהו, לפיד או יחימוביץ', תמשיך להיות דרך שלטון העבדים, שרק יהפוך ויהיה מסואב, מושחת ומכוער יותר. זהו מה שאתם, וזהו מי שאני: אנו מתאמצים לשכוח זאת מדי יום ביומו, מתאמצים להסתיר את העבדות הזו במילים גבוהות ובטיעונים דמוגרפיים מטופשים על רוב יהודי.

לא עלינו, ראש ממשלה ערבי בישראל. לא יהיה ראש ממשלה ערבי, משום שזוהי מדינת היהודים הלבנים. לא יהיה, אגב, גם ראש ממשלה מזרחי, כי מי רוצה פרענק מנהיג. כשפרענקים מדברים, העולם איננו מקשיב כפי שהוא מקשיב לנתניהו. השוואה טובה יותר מן ההשוואה למשטר האפרטהייד צריכה להיות בהחלט ההשוואה לארה"ב של העבדות. כמו שם, משטר העבדים הזה מייצר מעמדות מובהקים, מייצר אוליגרכיות שהולכות והופכות מרוחקות, עשירות וקטנות יותר. הקסנופוביה הולכת וגדלה, עקב הגידול בפערי המעמדות, מה שמייצר גם קבוצות גזעניות הפונות לשכבות החלשות, כמו הקו-קלאקס-קלאן או מיכאל בן ארי אצלנו, תוך כדי שנאת הזרים.

המקום הזה הפך להיות מסואב, שפל ואכזרי כמו מקומות רעים אחרים רבים בהיסטוריה. הפתרון, לצערנו, לעולם לא יהיה בבחירות סתמיות. הוא יגיע בצורה של אלימות קיצונית כמו זו של מלחמת האזרחים האמריקנית, והוא מתקרב לכך בצעדי ענק.  אם כן, גברת יחימוביץ', דברי כמה שאת רוצה על מתווה קלינטון ועל שתי המדינות, ואל תתפלאי שרובנו נוחרים תוך כדי. דברו על הרוב היהודי שלכם, כשאינכם יודעים בעצמכם מיהו אותו יהודי שאתם מדברים עליו.  רעיון שתי המדינות נגמר, כפי שנגמרה גם התקופה הליברלית הקצרה בישראל.   מה שיחליף את הרעיונות האלו הוא הזעם. הזעם שהולך ומצטבר כאן לאורך שנים, זעם של קבוצות הולכות וגדלות של אנשים שלא יאיר לפיד, ולא שאול מופז, ולא ציפי לבני, ולא שלי יחימוביץ' מתעניינים בהם, זעם שאנשים כמו איציק שמולי וסתיו שפיר תפסו עליו טרמפ ומכרו אותו לכל המרבה במחיר, והוא יחזור בצורה הרבה יותר קיצונית בפעם הבאה.

4 תגובות בנושא “כל הגזענות של מפלגת העבודה במשפט אחד

  1. אם רעיון שתי המדינות נגמר, באמת אין מה לחפש כאן. מדינה דו לאומית לא עובדת בבלגיה לבלגים, אין שום סיכוי שהיא תעבוד ליהודים ופלסטינים, שעיצבו את הזהות הלאומית שלהם מתוך איבה וההיסטוריה המשותפת שלהם כוללת רק אלימות והרג.

    אהבתי

    1. אני לא יודע, אולי אתה צודק. אני חושב שהשאלה הזו היא אינסטרומנטלית בסופו של דבר – כתשובה לשאלה מהו "עם", אני מקבל את הטענה של בנדיקט אנדרסון, לפיה הוא "קהילה מדומיינת" שניתן לייצר מלמעלה.
      יש עם יהודי? יש עם פלשתיני? מה זה חשוב. אפשר לייצר את "העם הישראלי". העניין המרכזי הוא שיהיה רעיון אזרחי משותף. הבעיה העיקרית שאני מעוניין לדבר עליה היא הבעיה של השיח: בסופו של דבר יש לך כאן נוגשי עבדים ועבדים.
      וזו הבעיה, לא רוב יהודי ולא רוב שמהודי. ברגע שיש לך רעיון אזרחי משותף שאפשר להתאחד מאחוריו, לא אכפת לי אם מי שיהיה כאן יהיה יהודי, פלשתיני, כורדי או טורקי, כל עוד הוא יקבל את עיקרון האזרחות הוולנטרית מתוך בחירה, ולא יודר ממנה בשל שיקולים אתניים. אחר כך הוא יכול לשמור על איזו מסורת שהוא רוצה, לשים עץ אשוח, לקרוא את ההגדה או לצום ברמאדאן. אם ירצו להקים מדינה אחרת בגבולות מוסכמים זה גם בסדר.

      אהבתי

    1. יוסי, המשפט המדויק הוא: "נגיע למדינה דו-לאומית, בהתחלה עם אזרחים סוג ב' (הכוונה כאן היא ליהודים, א.ש), אחרי זה עם רוב ערבי, ולא עלינו, אולי גם נגיע לראש ממשלה ערבי".

      הוא אומר אותו בסרטון המצורף:

      http://news.walla.co.il/elections/?w=%2F2780%2F2599820

      החל מדקה 2:20.

      "

      אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s