כלכלי חברתי

המשבר הכלכלי הקרוב בישראל?

בעוד שהעיתונות גדושה בדיווח על מריבות הילדים לגבי מי יזחל ראשון לממשלת נתניהו הבאה, החלו להופיע מספר כתבות משניות במדורי הכלכלה על כך שהאיש החזק ביותר בישראל (לא, לא אביגדור ליברמן הפעם), נוחי נדקנר, "הריץ" את מניות אי.די.בי באופן בלתי חוקי, על פי חקירת הרשות לניירות ערך. פירושו של דבר הוא כי על מנת להעלות את ערך המניה של אי.די.בי, רכש דנקנר את המניות במכירים נמוכים באמצעות מקורבים, בכדי למכור אותם בערך שוק גבוה יותר, ובאמצעות כך להעלות את שווי המניה.

יש לשים לב לכך, שמלבד ריבוי הכתבות במערכת "דה-מרקר", שנותרה כנראה המערכת האחרונה בישראל שעדיין מדווחת על חדשות, נותרה העיתונות הכללית בישראל, ובכלל זו המודפסת, שקטה למדי, ודחקה את הדיווח על הרצת המניות, ועל כך שדנקנר יעמוד כנראה לדין או יברח מהארץ, למקום מוסתר היטב במדורי הכלכלה, לא לעורר רעש גדול מדי. אחרי הכל, אל לנו לשכוח שעד לא מזמן שליש ממנה היה שייך לדנקנר הלכה למעשה, והחלק האחר שייך לאנשים שיש להם הרבה מה להפסיד מן הסיפור הזה.

ולמה, באמת, בזמן שיש איום איראני, גינוי בינלאומי מוחלט באו"ם לישראל, חודש לאחר מלחמה ומקלטים, צריכה לעניין אותנו ידיעה כלכלית איזוטרית על בעל הון שסרח?

ובכן, כנראה שהידיעה הזו צריכה לעניין אותנו, ואף לעניין אותנו מאוד. בשבוע וחצי שחלפו מאז ההודעה של הרשות לניירות ערך לתקשורת, התרחשו הדברים הבאים: אי.די.בי הפסידה כעשרים מיליון שקלים ברבעון האחרון, ומעלות S&P הורידה את הדירוג של אי.די.בי מחשש לחדלות פרעון.

ומה לנו ולגורלה של אי.די.בי? ובכן, כאן התשובה קשורה לשאלה מהי בעצם חברת "אי.די.בי". על מנת לקבל תשובה לשאלה הזו אין צורך במחקר אינטרנטי מסועף. די להביט בערך הויקיפדיה: שם תוכלו לגלות כי מדובר בחברת אחזקות בבעלותה נמצאות בין השאר חברת כלל ביטוח, ודיסקונט השקעות, הכוללת את: שופרסל, נטוויז'ן, סלקום, גם ים, כור תעשיות, וכן מעריב עד לא מזמן. במילים אחרות, כמעט רבע מן החברות הגדולות בישראל.

הבה נדמיין, כעת, מה קורה במקרה וערך המניה של אי.די.בי קורס. ראשית, יש לציין שאי.די.בי מצוייה בחוב עצום כלפי מחזיקי האג"חים שלה. מיהם מחזיקי האגח"ים של אי.די.בי?  ובכן, כ80% הם מחזיקים פרטיים (במילים אחרות, בעלי הון אחרים), וה20% האחרים הם מוסדיים. מוסדיים אומר למעשה אנחנו. כלומר, לא בדיוק אנחנו, אלא קרנות הפנסיה שלנו, חברות הביטוח שלנו, והבנקים שלנו, אשר משקיעים את הכסף שלנו בקניית האג"חים הללו, תוך כדי הבטחה שמדובר בהשקעה "סולידית", כלומר "בטוחה" יותר מאשר מניות.  הבנקים וחברות הביטוח, הללו, כאמור, שייכות עצמן במקרים רבים לאי.די.בי.

אם כן, חדלות הפרעון של אי.די.בי אומרת שהיא לא תוכל לשלם למחזיקי החוב שלה, כלומר, לנו. היא גם אומרת, כמובן, שכל החברות שבבעלותה, כמו שופרסל, כמו כלל ביטוח וכמו דיסקונט השקעות, יקרסו וימכרו לכל מיני בעלי הון אחרים במחירי רצפה. מה שאומר, כמובן, שהחברות הללו, אשר מחזיקות אלפי עובדים כל אחת, יערכו גם פיטורים רבים וקיצוצים במקרה הטוב, או סגירה במקרה הרע.

אך זה, כמובן, התרחיש האופטימי. נפסיד קצת כספים בקרנות הפנסיה ובביטוחים, עוד כמה אלפי מובטלים בדרום, וזהו זה, לא משהו שאנחנו לא מתמודדים איתו כל יום.  התרחיש הפסימי, שהופך להיות ריאלי יותר ויותר, הוא תרחיש "כדור השלג",  שהוא בדיוק התרחיש שהתממש בארה"ב, כאשר בנק ההשקעות ליהמן ברהדרס הודיע על פשיטת רגל ב2008. האג"חים על המשכנתאות, שהיו לחם חוקם של בנקי ההשקעות בארה"ב, החלו להיות חדלי פרעון, בדיוק כמו האגח"ים של אי.די.בי, מאחר וניתנו משכנתאות מרובות ללווים שלא יכולים היו לעמוד בהן.  עם קריסת ליהמן ברהדרס, שאגב, כל נכסיה באחוזים בארה"ב קטנים בהרבה מנכסיה באחוזים של אי.די.בי בישראל, החלו בנקים אחרים לקרוס בזה אחר זה. משקיעים נכנסו לפאניקה, מה שגרם גם לאגח"ים אחרים לאבד את ערכם, ובעקבותם גם המניות.

הסוף בארה"ב, כמובן, ידוע. הממשל, בחוסר ברירה, הפך לסמי-קומוניסטי. כידוע, בקפיטליזם, כל אחד אחראי לגורלו, כל עוד האחד הזה הוא סתם אחד, ולא נוחי דנקנר. משום שבעוד שאיזה משה סילמן שחייב כמה אלפי שקלים לביטוח לאומי ושורף את עצמו הוא מי שהביא את זה על עצמו, כאשר אי.די.בי קורסת, אנחנו צריכים לסייע לה. כי משה סילמן בסך הכל ישרוף את עצמו, אבל אי.די.בי תשרוף את כולנו.  הממשל הפדרלי בארה"ב הלאים הלכה למעשה את AIG בסכום של 75 מילארד דולר, מה שיצר באופן מיידי תביעה מצד חברות אחרות לקבל קרש הצלה דומה. תעשיית הרכב, התעשייה המשמעותית ביותר לתעסוקה בארה"ב, כמעט וקרסה והולאמה באותו האופן.

בהנחה שדבר דומה יקרה כאן, אתם צפויים לראות את נתניהו וחסידיו מבצעים בדיוק את אותו הדבר, תוך כדי הפטרות משפטי ה"אין ברירה" ו"לא נהיה ספרד או יוון", רק מן הכיוון השני. אולי לנתניהו כבר יהיה שטייניץ חדש להפיל עליו את התיק.

ומה כל זה אומר לגבינו? ובכן, אולי לא יהיה משבר. אולי אי.די.בי לא תקרוס, הנכסים יתחלקו בין משקיעים אחרים, הכיבוש ימשיך כהרגלו, העולם יגנה, והכל כמנהגו נוהג.  ואולי, מאידך, הזמן בו דיברנו על חינוך חינם מגיל 3 יראה לנו כמו חלום מתוק ורחוק, בזמן שנרד להתחנן ברחוב לעבודה.

אבל היי, הכל בסדר. ביבי מלך ישראל יציל אותנו, יאיר לפיד יביא פוליטיקה חדשה, שלי לא ימין ולא שמאל יחימוביץ' תתן נאום תוכחה יפה בכנסת וציפי לבני תגרום לעוד מפלגה לקרוס. עד המשבר הבא.

3 תגובות בנושא “המשבר הכלכלי הקרוב בישראל?

  1. המדינה מגבילה את שוק הפיננסים ודואגת שיהיו מעט מאוד חברות כאלו בשוק, בסופו של דבר החברות מתעשרות בצורה כל כך קיצונית (כי הן קיבלו רשיון להתעשר, פשוט כך) עד שיוצא מצב שהן מחזיקות אחוזים גדולים מהמשק. כיוון שהמדינה היא זו שהביאה למצב הזה, האחריות הסופית נופלת עליה (מכיסנו) והיא (אנחנו) זו שצריכה לבוא לעזרה. זה מצב מסריח, אבל זה המחיר של פיקוח/רגולציה/הגבלים. במידה והמדינה לא תספק את קרש ההצלה, המפולת תהיה יותר קיצונית.

    מחירי רצפה ומכירות פירוק, אומנם, לאו דווקא גוררות אחריהן פיטורים המוניים כי הבעיה היא לא אותם עובדים/מפעל אלא חובות הגוף שמחזיק אותם. במצב כזה, אם חברה/מפעל נקנה במחיר נמוך, זה דווקא נותן תמריץ לפטר פחות אנשים (אם בכלל צריך לפטר).

    בכל מקרה, הייתי מגדר את קרן הפנסיה בשורט על הבורסה.

    אהבתי

    1. זה נכון שהמדינה היא זו שהביאה למצב הזה, אך דווקא בהעדר רגולציה, אשר נתנה לאי.די.בי את אותו "רשיון להתעשר". רגולציה טובה הייתה מונעת את היווצרות המונפולים בשוק הפיננסים. תשלום ההצלה נעשה רק במקרה של אין הברירה, לאחר שכל הטעויות נעשו.

      לגבי שאלת הפיטורים, יש משהו בדבריך, אך זה גם תלוי מאוד בקונה ובחברה (ראה מקרה שלמה בן צבי ומעריב). חברה שנקנתה צריכה להראות רווחים מידיים, ופיטורים הם דרך טובה לעשות זאת.

      אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s