כלכלי חברתי·פוליטי

הכלבלב שטייניץ מתבקש לפטור אותנו מעונשו

בתחילת שנות התשעים, לאחר התפרקות בריה"מ, היגרו לישראל בסביבות 800,000 איש. מתוכם כמעט 30,000 רופאים ואחיות, 70,000 מהנדסים, 12,000 מדענים ויותר מ38,000 מורים.   לגל ההגירה הגדול מונים סיבות רבות ושנויות במחלוקת, בין קשיים כלכליים, ציונות, אנטישמיות או בעיות חברתיות. אך הנתונים אינם משאירים מקום לספק כי חלק גדול מאוד מן העלייה הזו הורכב ממשכילים ומאקדמאים. בריה"מ עד הפרסטרויקה, וגם לאחריה במידה רבה, לא הייתה מקום ידידותי במיוחד לאחרונים. אותה רוסיה שהוציאה מתוכה ענקי הרוח כמו פושקין, גוגול או טולסטוי הפכה למדינה של פוליטרוקים ומלחכי פנכה.  נוסף על המכסה שהוקצתה ליהודים באוניברסיטאות, היו מצויים המשכילים והאקדמאים, או לפחות, אלו מביניהם שלא היו מקורבים לצלחת, בתחתית סולם החברה הרוסית. משכורתם הייתה עלובה, תנאי העסקתם היו גרועים, והשחיתות בקבלה לאוניברסיטאות ובהקצאת התקנים חגגה.  בעל חנות המקורב למפלגת השלטון יכול היה להרוויח יותר מפרופסור בעל השכלה רחבה דרך מתן שוחד או העלאת סחורה.

חלק גדול של המשכילים הללו היגר כאמור לישראל, בה זכה, למרות התחרות הגדולה ומיעוט התקנים, לעדנה יחסית.  חלק גדול אחר, שהיה בעל היכולת או האמצעים, היגר לארה"ב.  הזינוק הגדול של ישראל מן הבחינה הטכנולוגית והאקדמית בשנות התשעים חב את חלקו הגדול לעלייה הזו.

תופעת הגירת המשכילים מבריה"מ לשעבר איננה ייחודית: היא מזכירה את בריחת המדענים ואנשי התרבות מגרמניה בשנות העשרים והשלושים ופריחתם בחברה האמריקנית או את הגירת האירופאים לרוסיה של קתרינה הגדולה.   מה שהבינו האמריקאים בשנות השלושים ובשנות השישים, מה שהבינה קתרינה הגדולה, מה שהבין פרידריך הגדול, או משפחת מדיצ'י בפירנצה, הוא כי השכלה ותרבות פירושם כוח מדיני עצום. הם הבינו כי בכוחם של המשכילים, האמנים ומהנדסים לבסס חברה מדינית חזקה, להמציא,  ולייצר הרבה יותר מכוחה הצבאי או הכלכלי של המדינה.  ועוד, הם הבינו כי יכולתה של המדינה להפוך לכר פורה של יצירה, מדע, ספרות ואמנות, תלוי בחופש, בביטחון ובאמצעים שהיא מספקת למייצרים של האחרונים. קתרינה התכתבה לעתים קרובות עם וולטר ועם דידרו, פרידריך הגדול לקח תחת חסותו את באך, והממשל האמריקני העניק תמיכה נדיבה למדענים והאינטלקטואלים שהיגרו לארה"ב.

עמנואל קאנט, גם הוא פילוסוף דגול אשר פרח בקניגסברג בתקופת פרידריך וילהלם השני, כתב כך: "חשוב מאוד שהקהילה המלומדת באוניברסיטה תקבל פקולטה משלה שתהיה חפה מהוראות השלטון בקביעת החומר הנלמד בה, פקולטה שאינה צריכה לחלק הוראות ועקב כך הנה חופשייה להעריך כל דבר הקשור לעניין המדעי, כלומר לאמת, ושיש לה הזכות להביע עצמה באופן ציבורי בכל הקשור לתבונה; שכן ללא פקולטה כזו לא תצא האמת לאור".

נדמה ששר האוצר של מדינת ישראל, הד"ר לפילוסופיה יובל שטייניץ, פסח בלימודי הפילוסופיה שלו על קריאה בקאנט . שאם לא כן, נדמה תמוה עד כמה יכול כלבלבו של נתניהו לעשות את ההפך הגמור.

הבה נדבר על המרכז האוניברסיטאי (או שמא יש לכנותו כבר "אוניברסיטת") אריאל. הבה נניח בצד לרגע את שאלת ההתנחלות: נדמיין כי אריאל איננה נמצאת בשומרון ומעבר לקו הירוק, אלא בגבעתיים. נדמה כי השר החליט בחכמתו הרבה, לאחר התייעצות עם שר החינוך, כי מדינת ישראל זקוקה לאוניברסיטה נוספת. אם כן, נשאל,  ראשית, מהן הנסיבות לקיומה של אוניברסיטה נוספת, ושנית, מהם הקריטריונים המזכים גוף מסוים בזכות להיקרא אוניברסיטה.

ובכן, הוועדה לתכנון ותקצוב במועצה להשכלה גבוהה, הות"ת, הודיעה כי הקמת אוניברסיטה חדשה תפגע במעמד ההשכלה הגבוהה הרעוע גם כך בישראל. עוד, ביקרו את המהלך כל נשיאי האוניברסיטאות, כמהלך שלא נעשה בהתייעצות עמם ולא נבדק בקריטריונים.  אם כן, נשאלת שוב השאלה, מהם הקריטריונים לקבלת מעמד של אוניברסיטה בישראל?   ובכן, המרכז האוניברסיטאי אריאל נבחן מסתבר על ידי וועדה אחרת אשר "בדקה" את הקריטריונים הללו, ו"התרשמה" מן הלימודים באוניברסיטה. הוועדה הזו השתייכה למועצה להשכלה גבוהה אחרת, המל"ג יו"ש, אשר מונתה, על ידי מי? ובכן, על ידי צו של אלוף בצבא, בתמיכתו של שר הביטחון.

מתברר, אם כן, כי הקמתה של אוניברסיטה בישראל תלויה ברצונו של שר הביטחון, שר האוצר, שר החינוך ואלוף בצבא, או נסלח על הטעות, הוועדה שמונתה על ידו לקבוע כך. ואומר על כך יו"ר הות"ת, מנואל טרכטנברג:

"האם יעלה על הדעת שיבוא מוסד כלשהו וידרוש כי ייקבע האם 'הוא ראוי' להקים מרכז מצוינות בתחום מסוים, בלא התהליך האמור, בלא בחינת הצורך וקביעת ההליך התחרותי? האם כך צריך לחלק כספי ציבור? האם כך צריך לנהל את המשאבים המוגבלים, האנושיים והחומריים, הדרושים למען קיומה של אקדמיה איכותית?"

מדובר, כמובן, בסך הכל, בדעתה של המועצה הלאומית להשכלה גבוהה. המועצה שהוקמה ב1958 בדיוק על מנת להוות גוף רגולטורי עצמאי ובלתי תלוי בממשלה.

אבל מה למטרות עלומות מ1958 וליובל שטייניץ, מה לקאנט ולמשכילים הרוסים ולעניין אריאל. יובל שטייניץ וגדעון סער רוצים אוניברסיטה באריאל, אז תהיה אוניברסיטה באריאל. לא משנה, כמובן, כי כמות הציטוטים של מאמרים במכללה נמוכים בהרבה מאלו של האוניברסיטאות, ואף אלו של מכללות אחרות. לא משנה כי תנאי הקבלה נמוכים בהרבה, לא משנה התנגדותה של המועצה שמונתה בדיוק לטובת העניינים הללו. לא משנה כי ישנן מכללות בפריפריה (כמו מכללת ספיר) שאינן זוכות למעמד, בעוד מכללת גבעתיים (אריאל) קרובה כ15 ק"מ למרכז.  לא משנה כי שטייניץ עצמו מתכוון לקצץ בתקציב בהשכלה הגבוהה ב2013, בהנחה שהבחירות לא ימנעו זאת ממנו.  למען האמת, לא זו בלבד שההשכלה בישראל איננה חשובה, מדינת ישראל לא משנה בכלל מבחינת שטייניץ וסער: משנה להראות כי אריאל היא מדינת ישראל האמיתית.

מה שצריך להרתיח אותנו במיוחד בשטייניץ ובסער איננו עניין ההתנחלויות. מה שצריך להרגיז אותנו בהם הוא כי הם פוליטרוקים, כי הם מלחכי פנכה קטנים ועלובים שאינם טובים מגרועי המושחתים של המפלגה הקומוניסטית לפני שנות התשעים. מה שצריך להרגיז אותנו הוא הבוז המוחלט שהם מפגינים כלפי הצרכים הציבוריים והמנהל התקין אשר עומדים בפניהם, הבוז המוחלט כלפי החלטות של מועצה ציבורית מקצועית, הבוז המוחלט כלפי כספי הציבור, כלפי החברה בישראל וכלפי הצרכים שלה.  אותו יובל שטייניץ שהעז לטעון ביחס לאסון הכרמל כי "אין זה מתפקידו לבדוק או לעסוק בהקצאת כספים ייעודית בתקציביהם של משרדי הממשלה השונים" קופץ ראשון בראש ומציע כספים לכל דורש, ושם עצמו מעל למועצה של האקדמיה כמעין אקדמאי על.   אליו מצטרף קומיסר החינוך אשר מחליט כי הוא הסמכות העליונה בנושאי האוניברסיטאות חושב כי האוניברסטאות שייכות לו באופן פרטי וכי הוא רשאי לעשות בהן ככל העולה על רוחו, בדיוק באותו אופן בו הוא ממנה את אנשי שלומו לתפקידים בכירים במערכת החינוך וקובע את תכני הלימוד בעצמו.

זוהי השיטה, וזהו בדיוק מה שהופך את מוסד האקדמיה ואת האוניברסיטאות בכלל לבדיחה עצובה, ללעג ולקלס, למערכת של הטבות ופרוטקציות של השלטון. דינה של ההשכלה הגבוהה בישראל בעידן הפוליטרוקים הוא דין החינוך, כמו דין הרפואה הציבורית, כמו דין הכבאות, כמו דין הכדורגל הישראלי של אבי לוזון: להפוך לפח זבל ענק של כלום, של ריק, אלימות, בורות ונהנתנות.   נקווה כי גם דינם של הכלבלבים העלובים הללו הוא להיזרק לפח האשפה של ההיסטוריה, כמו בעלי דמותם לאורכה.  בפעם הבאה שתדברו על "בריחת מוחות", על "מחסור בתקנים" ועל "קשיים תקציביים", זכרו את שטייניץ, זכרו את סער, אם תצליחו לזכור בכלל בתוך הטמטמת הכללית שהם מייצרים כאן.

7 תגובות בנושא “הכלבלב שטייניץ מתבקש לפטור אותנו מעונשו

  1. עדיין קשה לי להתרגל לתבנית הכתיבה שלך, אבל כיוון שזה לא פוגם בהנאה מהקריאה כנראה שזה בסדר.
    לא ידעתי שסיפור אוניברסיטת אריאל כ"כ בעייתי.

    אולי אתה עשוי להתעניין בקטע הזה מהספר של פירסיג, זן ואמנות אחזקת האפנוע. הקטע מציג פיצול של קיומה של האוניברסיטה בין האוניברסיטה הפיזית, למשל זו שבאריאל אם תקבל הסמכה; לבין האוניברסיטה "האמיתית" שהיא גוף שׂכלי העוסק בהיגיון, כשהקשר שלו לגשמיות הוא דורות של בני אדם המקיימים אותו.
    עפ"י התיאור הקצרצר שלך את האקדמיות שבאוניברסיטת אריאל, גם אם אותו מוסד יקבל הסמכה לא תושרה עליו השכינה. לא תתקיים שם "כנסיית ההגיון" של פירסיג. לגבי זילות ומשאבים, הסמכת המוסד תביא לזילות המוסדות האוניברסיטאים שבמדינת ישראל, אך האוניברסיטה "האמיתית" לא אמורה להפגע.

    R. Pirsig, Zen and the Art of Motorcycle Maintenance. Part II, chapter 13.

    The real University, he said, has no specific location. It owns no
    property, pays no salaries and receives no material dues. The real
    University is a state of mind. It is that great heritage of rational
    thought that has been brought down to us through the centuries and
    which does not exist at any specific location. It's a state of mind
    which is regenerated throughout the centuries by a body of people
    who traditionally carry the title of professor, but even that title
    is not part of the real University. The real University is nothing
    less than the continuing body of reason itself.

    In addition to this state of mind, "reason," there's a legal entity
    which is unfortunately called by the same name but which is quite
    another thing. This is a nonprofit corporation, a branch of the
    state with a specific address. It owns property, is capable of paying
    salaries, of receiving money and of responding to legislative pressures
    in the process.

    But this second university, the legal corporation, cannot teach,
    does not generate new knowledge or evaluate ideas. It is not the
    real University at all. It is just a church building, the setting,
    the location at which conditions have been made favorable for the
    real church to exist.

    Confusion continually occurs in people who fail to see this difference,
    he said, and think that control of the church buildings implies
    control of the church. They see professors as employees of the second
    university who should abandon reason when told to and take orders
    with no backtalk, the same way employees do in other corporations.

    They see the second university, but fail to see the first.

    אהבתי

      1. אמנם המליצו לי על הספר עוד בסביבות גיל 14, אני שמח שהתחלתי לקרוא אותו רק עכשיו. לא הייתי מבין ומתחבר לדברים עד לשנים האחרונות.
        אפשר לנחש שתהנה ממנו. גם יכול להיות שהוא יעשיר לך את 'המשחק' (למרות שבנתיים קראתי רק את פסקת ההקדמה).
        רק בבקשה אל תזמין בבית אריאלה את העותק האנגלי היחיד שלהם, אני קורא לאט ומתכנן לבקש הארכה.

        אהבתי

  2. בגדול אני מסכים, וכמו שלא צריך להתייחס להחלטות של הממשלה ומל"ג יו"ש אלא כהחלטות פוליטיות, כך גם ההחלטות של ות"ת הם פוליטיות.
    לגבי הטרמינולגיה בכותרת, אני מוחה!

    אהבתי

  3. חבל שאתה מציג רק את הדעות נגד ולא מדבר עובדתית.
    הרי אריאל עמדה בכל הקריטריונים וועדה של ששה פרופסורים – חתן פרס נובל, שלושה חתני פרס ישראל, חתן פרס וולף וחתן פרס א.מ.ת קבעו פה אחד שאריאל ראויה להיות אוניברסיטה.
    ניתן לראות את הדו"ח המלא כאן:
    http://www.ariel.ac.il/images/stories/site/management/PublicRelations/divur/_.pdf
    וגם אין טיעון תקציבי כי שר האוצר התחייב לתוספת תקציבית וכך אף אוניברסיטה לא תיפגע.
    וגם יש החלטת ממשלה מ2005 להקמת שני אוניברסיטאות נוספות בישראל(באריאל ובגליל).
    לכן, אין שום מניעה לתמוך בהפיכת אריאל לאוניברסיטה ויש לברך על כך שלישראל יש אוניברסיטת מחקר נוספת.
    מעבר לזה, מדובר מצויין וכולם יודעים את זה!! ראיה לכך ש13000 סטודנטים לומדים שם! ויש באריאל 280 מדענים מתוכם כ-75 פרופסורים. 28 מחלקות לימוד. אין שום מכללה שמתקרבת לנתונים האלה.
    כיום אריאל מקבל מהמדינה תקציב שהוא אפסי לעומת תקציב שאר האוניברסיטאות והיא עדיין מקיימת מחקר שעומד בסטנדרט האוניברסיטאי.
    מעבר לכך, גם בעבר התקבלו החלטות בניגוד לות"ת זה בדיוק חלק מהעניין שות"ת גוף מייעץ(שמשרת את האוניברסיטאות) ולא מעבר לכך. אז מספיק עם ההיתממות.
    וגם העניין שהות"ת היה למעשה שותף וידע במשך 7 שנים מאז החלטת הממשלה ב2005 על הקמת אוניברסיטה באריאל ולא המליץ דבר בקשר לכך גם שידע שביולי 2012 תתקבל החלטה בקשר לאריאל בא ואומר ברגע האחרון להשאיר את אריאל כ"מרכז האוניברסיטאי" ולדחות את ההחלטה עד מאי כדי שהם יכולו לבדוק את העניין מהיבטים תקציבים ותכנונים.
    כאילו לא היה להם 7 שנים לבדוק את העניין.
    בוא לא נשכח שהאוניברסיטה האחרונה הוקמה מלפני 40 שנה בערך ומאז אוכלוסיית ישראל הוכפלה פי 2.5.
    אני בטוח שאף אוניברסיטה בזמן שהוכרה כאוניברסיטה בישראל לא הייתה ברמה המחקרית והאקדמית של אריאל ונבדקה ע"י ועדה במשך 7 שנים שקבעה שהיא עומדת בכל הקריטריונים האקדמיים הנדרשית להפוך לאוניברסיטה ולבטח הוא היו קטנות יותר.

    אהבתי

  4. אל תשכח שפורסם שהות"ת הציע לאריאל את כל התקציב בלי אפילו תוספת ממשרד האוצר רק כדי שלא יבקש הכרה כאוניברסיטה.(לכן הסיבה התקציבית פסולה לחלוטין).
    חוץ מזה, התקציבים לאוניברסיטאות על מחקר ניתנים על בסיס מצויינות מחקרית ובעצם האוניברסיטאות מתחרות על כך, לכן אין שום בעיה שתהיה מתחרה נוספת.
    באריאל יש גם מחקרים ייחודים שאף אוניברסיטה בישראל לא השקיעה בתחומים אלו.
    וגם בניגוד לשאר האוניברסיטאות שה"פקירו" את העולם הרוסי ואת המדע שם.
    באה אריאל ומשתפת שיתופי פעולה עם יותר מ50 אוניברסיטאות בעולם והרבה מהם אוניברסיטאות מחבר העמים(יש ברשימה גם מוסדות מארה"ב,צרפת, גרמניה, ארגנטינה ועוד מלא מדינות) לדוגמא: אוניברסיטת מוסקבה, האוניברסיטה הממלכתית של טבילסי ועוד ואפילו עמק הסיליקון הרוסי בחר מכל המוסודות להשכלה גבוהה בארץ דווקא באריאל להקים מרכז השקעות סקולוקובו-ישראל.
    וכבר היום הם מתקצבים מחקר בסכום של מיליון יורו באריאל(אפשר לראות בדו"ח המלא). ואריאל אפילו הנציגה הרשמית של האקדמיה הלאומית למדעים בשיתוף פעולה עם האקדמיה הרוסית למדעים(שיתוף פעולה שאריאל יצרה).

    אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s