כלכלי חברתי·פוליטי

השקר והדמגוגיה של "השוויון בנטל"

בזמן שמאות אנשי יס"מ הכו באכזריות נשים מסוכנות שהעזו להגיד להם להתבייש, קואליציה של 94 חברי כנסת נלחמת על חצי תינוק מת. היא יודעת כי אין קלף חזק יותר מן הדחף הילדותי לדפוק את כולם באופן שווה. כמו בבדיחה הידועה על האנגלי , הצרפתי והפולני אשר מקבלים שלוש משאלות על אי בודד, ולאחר שהראשונים מבקשים לחזור לביתם אומר הפולני: משעמם לי, החזר את שניהם, כך שולפת בדיחת נתניהו-מופז את שפן ה"שווין בנטל" מן הכובע.  שוב חוזרים אלינו אותם סופר-גנבים, אותם עשירים רווי נחת, אותם נהנתנים חסרי מעצורים, החרדים והערבים, ושוב נזכר הציבור הישראלי כיצד הם דופקים אותו.

שפן זה נוסה בהצלחה פעמים רבות. אהוד ברק הצליח לסמא את עיניו של מי שכינה עצמו שמאל ב99 ולהיבחר על הכרטיס הזה. לאחר מכן היה זה יוסף לפיד ושינוי, אשר גנבו את אותם קולות לטובת קמפיין השנאה וההסתה הריקני שלהם, שהתברר כנפיחה שמרנית מן הסוג הישן. אריק שרון ניסה להסתיר את פרשיותיו כאשר החזיר את הסיפור ב2003, וכעת הגיע תורם של נתניהו ומופז להצדיק את ברית הסמרטוטים שלהם. משעשע לראות את יאיר לפיד, איש העם דמיקולו וממשיך מסורת שינוי,  שהפך את העניין לקמפיין, מנסה להילחם על השטיק הזה מול הממשלה, ושוב בסוגיית מי שונא את החרדים יותר.

זוהי הפוליטיקה של ישראל 2012: מיהו הדמגוג הגדול ביותר, מי מצליח לשנוא בצורה הטובה ביותר. הפוגרומים שהתרחשו זה לא מזמן, זה של מטורללי בית"ר  וההתקפה הגזענית על הסודנים לא עניינו איש בקואליציית הנבלה הזו. אך כאשר מדובר בקמפיינים של שנאה נגד הקבוצות החלשות ביותר בחברה, אז תמצאו את האחדות הנפלאה בעם ואת סדר היום של הממשלה.

הטריק עובד כמו שעון: כאחד מתגייס הקונצנזוס הישראלי, השמאל והימין, אנשי המחאה החברתית לכאורה, מצביעי עבודה, שינוי וליכוד, לנגד אותם "אנרכיסטים", קבוצות קיצון, פגעים ציבוריים: החרדים, הערבים, וה"משתמטים", אשר חיים על חשבון משלם המיסים, זורקים אבנים על חיילי צה"ל, שוברים שמשות של בנקים, וכהנה וכהנה קלישאות נבובות.  בזמן שהקונצנזוס הישראלי רץ בג'בלאות, מתפנן לו תלמיד הישיבה בשמש על הים, בזמן שמנשה טוחן שמירות, יאסר עושה מליונים, ולא ייתכן וגו'.

הנה לכם עובדה: אני אינני נושא בנטל, אף שאינני חרדי ואינני ערבי. לאחר שגויסתי ליחידה הטכנולוגית של חיל המודיעין, התחלתי עם שחרורי עבודה בהיי-טק, בזמן שמנשה עשה מילואים. מאחר ואני מרוויח בהיי-טק משכורת גבוהה ממנשה, הצבא אינו קורא לי למילואים. הסיבה לכך היא שעבורי צה"ל צריך לשלם יותר כסף, ואין לו הרבה שימוש בי, בניגוד למנשה, אותו צריך הצבא על מנת לעצור זקנות במחסומים. לא מזמן אף שחרר אותי הצבא ממילואים באופן רשמי, מיוזמתו הוא. הנה לכם שוויון בנטל: הצבא איתר אותי משום שגרתי ברמת גן ומשום שלמדתי בתיכון טכנולוגי. לאחר מכן הוא סיפק לי כלים טכנולוגיים והיכרות אישית שאפשרה לי להתקבל מידית למועדון ההיי-טק הישראלי, ובסופו של דבר הוא פיצה אותי על כך בשחרור. אם תנסו לספור למשל את כמות המתגייסים ל8200 מנתיבות, אופקים או שדרות, יספיקו לכם עשר אצבעות.

בעניין השירות הצבאי, והצורך להפוך את הצבא לצבא התנדבות, כתבתי כבר כאן. השקר המוחלט לפיו הצבא הוא מנגנון אזרחי שוויוני ממשיך להימכר למרות העובדות המובהקות. הצבא אינו אלא המשך ישיר להדרה המתמשכת ולהפרדת האוכלוסיות אשר מתחילה במערכת החינוך, והוא אחראי לקיבוע ההדרה הזו בחברה האזרחית. השוו למשל בין מעמד האתיופים או הדרוזים בצבא לבין מעמדם בחברה. בדקו כמה יוצאי פריפריה נמצאים ביחידות המובחרות או ביחידות הטכנולוגיות. לאחר מכן חפשו את ההנהגה הפוליטית ואת ההון, ותמצאו חבורות סגורות ומסוגרות, אשר נבנות מן התיכון, דרך הצבא, הסיירות והיחידות הטכנולוגיות, ועד לפוליטיקה ולעסקים. לא במקרה ראש הממשלה ושר הביטחון הם יוצאי סיירת מטכ"ל, ולא במקרה מרבית חברות הסטארט-אפ וחברות ההיי-טק בכלל מורכבות מיוצאי יחידות טכנולוגיות. לא במקרה, גם, מדובר באנשים שגדלו באותם מקומות, היו באותו שבט צופים והגיעו מאותו מעמד סוציו-אקונומי.

הבה נחשוב, לעומת זאת, על אותו חרדי נהנתן, משתמט חסר בושה. סטטיסטית משתייך החרדי לעשירונים התחתונים. מאחר ואין לו השכלה מקצועית, משום שמשרד החינוך מוותר לו על מקצועות הליבה, אין לו כל סיכוי להגיע לאותן יחידות טכנולוגיות. יתרה מכך, לאחר שהוא מסיים את לימודיו בישיבה, אין לו שום סיכוי להגיע לתחומי עבודה של מה שמכונה "המעמד הבינוני". אין לו כסף ללימודים אוניברסיטאיים, אין לו הכשרה מקצועית, ומקומות העבודה המוכנים להעסיק חרדי הם מועטים מאוד.

אם נדבר על האוכלוסייה הערבית, הרי ששם מדובר במצב גרוע הרבה יותר. המדינה איננה מעורבת בחינוך. המשטרה איננה מעורבת בפשיעה. משרדי הרווחה אינם פועלים. התשתיות העירוניות אינן מטופלות. ואז, מחציפה וטוענת הממשלה כי ישנן שחיתויות ברשויות המקומיות, כאילו אין לה אחריות לכך שלא יהיו שם שחיתויות, כאילו היא איננה אחראית לכספים, וכאילו הייתה מקצה אותם בכל מקרה.

אך לפתע מחליטה לעצמה המדינה כי אותם אלו שהיא משליכה החוצה, אותם אלו שאין לה עניין בהם, אותם אלו שהיא דוחקת הצידה בכדי לפנות מקום ל"ערים הלבנות" שלה, הם אלו אשר אחראים לבעיותיה, הם אלו אשר נהנים על חשבונה.  ועוד מחציפים וממחזרים את משוואת "יתנו יקבלו, לא יתנו – לא יקבלו", כאילו השירות הצבאי הוא מה שמתנה את מניעת הזכויות מן האוכלוסיות האלו. כאילו הערים הדרוזיות משגשגות מפיתוח עירוני ומהשקעה מדינית, כאילו בתי הספר המצליחים רווים בתלמידים אתיופים, כאילו מתגייסי נתיבות זוכים להשקעה כלכלית עצומה.

כמובן, לכך קל לגייס את ההמון, משום שלחלש אין קול בתוכו, משום שאלו האוכלוסיות שהחברה רוצה לזרוק החוצה, שהחברה איננה צריכה. הבה נעמיד דברים על דיוקם: צה"ל אינו רוצה בגיוס החרדים והערבים, צה"ל איננו צריך אותם. מה, הוא צריך שלאחמד יהיה רובה חס וחלילה, הרי אחמד הוא טרוריסט. מה, הוא רוצה איזה לייב עם שטריימל ליד בחורינו הציונים הטובים?  במקרה הטוב, הוא שולח את האוכלוסיות הללו לתפקידי שיטור וענישה כנגד אוכלוסיות אחרות, כדי שאחר כך יוכל להאשים את הפירות הבאושים במג"ב, לשם הוא זרק את השחורים כדי שיוכלו לשנוא את הערבים, בזמן שהוא סוגר עסקאות בסיירת.

אם טועה וחושב מישהו שלדמגוגיות השנאה הללו יש קשר כלשהו עם השמאל, אם טועה וחושב מישהו כי לכך יקרא שינוי חברתי, אם טועה וחושבת כנופיית נתניהו כי כך תצליח לשבור את המחאה ולסמא את עיניה, הללו אינם יכולים להיות רחוקים יותר מן המציאות. כאשר אתם רואים איזה יאיר לפיד או שאול מופז מדברים על שוויון תוך כדי הטפה לגזענות ושנאה, דעו מול מי אתם עומדים, דעו כי נגדם אתם מוחים, ודעו כי משקרים לכם.  לא, נתניהו-מופז, לכך לא יקרא שוויון בנטל. אתם הם אלו שאינם נוטלים את חלקם, אתם האחראים לכך שאנו חלשים ועניים. לשלוח חרדי למות איננו נחשב ערבות הדדית, להתנפל על ערבי איננו נחשב מהפכה אזרחית.  כאשר ינצח השינוי החברתי, והוא ינצח גם אם בעוד זמן רב, החרדים והערבים יהיו שותפים לו: אך הם יהיו שותפים לו כאשר יזכו לחינוך אזרחי שווה והוגן, כאשר הם יזכו לתשתיות כפי שהישובים העשירים זוכים להן, כאשר הם ירצו לקחת חלק בחברה ולא כאשר תכפו עליהם באלימות ובסנקציות עוד סבל.

20 תגובות בנושא “השקר והדמגוגיה של "השוויון בנטל"

  1. פוסט מצוין. הייתי מוסיפה גם שחרדים אי אפשר לגייס מפני שהם השיגו פטור ממערכת החינוך. כדי שבגיל 18 אפשר יהיה לגייס אותנו צריך מערכת חינוך שתכשיר אותנו להעשות חיילים. הטירונות מתחילה הרבה לפני גיל הגיוס. ראשיתה כבר בטיפת חלב, היא עובר, דרך אינספור סוכני גיוס – מורות וגננות ותוכניות טלוויזיה וטקסים חילוניים – שחרדים לא חשופים להם.

    אהבתי

  2. כן גישה שמאלנית טיפוסית: מי שאשם בבעיות של הערבים זו המדינה הגזענית ולא הערבים עצמם. גם עכשיו הציבור הזה מקבל המון, הערים הערביות והחינוך שלהם נראים רע לא בגלל מחסור בתקציב אלא בגלל שחיתות של ההנהגה שלהם. להתלונן הערבים יודעים טוב מאוד, אבל בלי להתבלבל עם עובדות כמו שמצבם בארץ טוב יותר מבכל מדינה אחרת באזור, ושהם נהנים מזכויות מטורפות כמו ביטוח לאומי, רפואה, ביטחון. די כבר לאי שוויון! קודם כל שירות לכולם, ואז אפשר להתחיל לדבר גם על הבנייה הלא חוקית, השחיתות, והפשיעה. רק שמאלני יכול להגיד שמי שאשם בפשיעה והשחיתות זה הממשלה ולא הפושע עצמו. צביעות טיפוסית.

    אהבתי

  3. דימה, עושה רושם ששכחת כמה ממעשי השחיתות של ההנהגה היהודית הטהורה. משום מה מעשיהם של לחיאני, של צבי בר, של אולמרט – הם תחת חקירה ופיקוח. משום מה יש גורם שפועל כדי להוריד את השחיתות במגזר היהודי למינימום. משום מה שחיתות במגזר הערבי עוברת תחת הראדר. האחריות להגנה על האזרחים מהשחיתות השילטונית, היא – מה לעשות – בידי גורמים בשלטון. ואם אין פיקוח על הרשויות בערים ערביות – לא מפתיע שבעלי כוח מנצלים את המצב. אף אחד לא אומר שאין ערבים חארות. יש גם יהודים חארות. מפתיע?

    אהבתי

  4. לקחת את רעיון השיוון בנטל ולפרש אותו בצורה הכי בנאלית זה קל ופשוט ובאמת תלוש מהמציאות. נכון, צה"ל באמת שלא צריך סיירת ערבית או מפעילי מרגמות חרדים. אבל במדינה שבה כל בן ובת 18 נדרשים לשירות שכזה, אשמח אם אנשים אשר אינם מתאימים, בין אם הם חרדים או ערבים או פטוריסטים מסוגים שונים יזכו למסגרת שבה הם יוכלו לתת למדינה. צה"ל זו מסגרת אחת, עזרה סוציאלית קהילתית זו מסגרת שניה, טיפול באוכלוסיות מצוקה זו מסגרת שלישית, סלילת כבישים זו מסגרת רביעית והקמת יישובים חדשים בנגב זו מסגרת חמישית. אפשר להמשיך ולהפריז לכל כיוון וכמעט כל הצעה שווה דיון, אבל חליק עם ההפשטה הזאת.

    ולסיום, אתייחס רק לפסקת הסיום שלך ולרצונינו לכפות על המסכנים האלו עוד סבל. באמת שאינני רוצה לכפות עליהם. את האמת, אני לא רוצה מהם כלום. לא רוצים לעבוד, אל תעבדו. לא רוצים ללמוד, אל תלמדו, רוצים לגדל אבטיחים על הגג של הבית שלכם, קדימה. רוצים לחיות מנדבות של יהודים עשירים בארה"ב בבקשה. אבל רק דבר אחד, בבקשה תפסיקו לחלוב אותי כדי שאתם לא "תסבלו". יש כאן בחירה מודעת של מנהיגי הקהילות האלו להשאיר את האוכלוסיה שלהם במצבם הנוכחי ואתה יכול להמשיך ולהכות על חטאך כמה שתרצה, זה לא יעזור. הם לא רוצים לחיות אחרת. לא רוצים ללמוד איתך, לא רוצים לשבת בכיתה עם אחותך. וזה בסדר וזה מקובל וזה נהדר, אבל תעשו את זה על חשבון הזמן שלכם ולא שלי.

    אהבתי

    1. אוקיי, אז אתה מתייחס לשתי בעיות: אחת, העובדה שהאוכלוסיות הללו נתבעות להיות חלק מן המדינה, והשנייה, שהן אינן מעוניינות בכך.

      מבחינת המדינה, היא צריכה לשאול את עצמה את השאלה הבאה: האם אני מעוניינת לכלול את האוכלוסיות הללו, ואם אני מעוניינת בכך מה אני עושה לטובת
      העניין הזה.

      אני מאמין כי מדינה תקינה היא מדינה שבה האזרחות היא וולנטרית: דהיינו, שאזרחיה מבקשים להשתתף בה וחותמים על החוזה החברתי בה, כולל החובות כלפי והחברה והזכויות שנתבעות ממנה.

      אך מדינת ישראל איננה מבקשת באמת לייצר אינטגרציה או אזרחות וולנטרית כזו, אלא לכפות בכוח את האתניות היודו-ציונית ומילטריסטית על הקבוצות הללו שאין להן הגנה מפניה. כלומר, היא מצד אחד "לא מעורבת" באופן אקטיבי במסגרות החברתיות הללו (מוותרת על החינוך במגזר החרדי והערבי, מוותרת על ההשקעה בתשתיות, מוותרת על הטיפול בפשע) ומצד שני תובעת מהם להקריב את חייהם. הן החרדים והן הערבים היו כאן הרבה לפני הציונות, ובמובן מסוים הם מקומיים הרבה יותר. אני כן בעד שילוב האוכלוסיות הללו במסגרת המדינית, אך אני בטוח שאם רוצים לשלב אותן, זה דרך השקעה בחינוך ובתשתיות, ודרך שמירה משטרתית על הסדר והבטחון של התושבים (ולא רק של ה"תיירים" הלבנים), ולא דרך כפייה וסנקציות לגוף שבכלל אמור להפוך להיות התנדבותי.

      אהבתי

  5. השאלה אם זה לא תהליך זמני. היו הרבה שהתנגדו לניו דיל של רוזוולט, אבל בדיעבד היא התבררה בתור האופציה הטובה ביותר. שינויים חברתיים תמיד מביאים עמם חוסר שביעות רצון מכל מיני גורמים (מדענים התנגדו למתן זכות הבחירה לנשים מסיבות "מדעיות"). אני לא יכול באמת להתווכח עם שום דבר שכתבת, אבל ישנה הרגשה שכמו אלה שאתה יוצא נגדם בטענות של גזענות (ובצדק, לא אומר שלא) יכול להיות שגם אתה מחפש אשמים.

    למרות שסוגיית הנטל השוויוני סבוכה, נדמה שישראל היא היחידה עם אליטות כביכול שבעצם עניות מאוד. זה מצב קצת מגוחך. המגזר החרדי אינו נושט בנטל המסים או בנטל הצבא, הוא לא רואה את עצמו כחלק מהמדינה (חלק גדול מזה זה באשמת המדינה עצמה) אך בו זמנית "נהנה" מקצבאות ותמיכת המדינה, על מנת לפרנס את סגנון החיים הראוותני שלו. ואני כן מכנה אותו ראוותני, מאחר ולי אין ילדים, אין לי איך לפרנס אותם. חרדים שמביאים עשרות ילדים בתמיכת המדינה, זו כן ראוותנות. אין שום ספק שזה לא מספיק, וחוק בודד אכן ישמש אך ורק כאחיזת עיניים, יש צורך בתהליך ארוך שנים ואינטנסיבי להכניס את המגזרים הללו אל תוך החברה, אז אתה כן צודק בזה.

    אהבתי

    1. ראה תשובתי לאודי מעלה. ללא ספק, אני חושב שהאינטגרציה של המגזר החרדי עם המדינה היא הכרחית, אך זו צריכה להיעשות באופן וולנטרי תוך כדי שיתוף פעולה עם צרכי האוכלוסייה ולא בצורת כפייה לגוף שאיננו משרת כל אידאל חברתי, ויתרה מזו, גוף שבפני עצמו רק יעמיק את הפערים. להתעקש על לימודי הליבה? וודאי. לתבוע סמכות למעורבות של החוק (כמו בדוגמת "האם המרעיבה", של דיכוי נשים ורדיפתו וגו')? ללא ספק. אך ראשית, יש לשאול האם הקבוצה מוכנה לקחת חלק במדינה (למשל, שכונות בירושלים כמו מאה שערים, או קבוצות כמו נטורי קרתא, אינן לוקחות חלק במדינה אך גם אינן נוטלות ממנה דבר, וצריכה להיות להן את הזכות להיות נפרדות מן המדינה).

      שוב, אני מסכים כי יש להיאבק כנגד עסקנים ואופורטוניסטים במגזר החרדי, וכן במגזר הערבי. מכאן ועד רדיפה של ממש של משפחות עניות שגם כך נתונות לאיומים ולניצול, וכל זאת לטובת אידיאל המוות הספרטני הנפוץ בישראל, יש הבדל גדול.

      אהבתי

  6. מילים כדרבנות, אני מסכימה לגמרי עם האופן שבה אתה רואה ומפרש את המצב, הדבר היחיד שלא הבנתי הוא מאיפה אתה שואב את האופטימיות שלך:
    "כאשר ינצח השינוי החברתי, והוא ינצח גם אם בעוד זמן רב…"

    אהבתי

  7. אחלה פוסט. מספר דברים: נכון שמדובר בשכבות החלשות אמנם, אבל אין זה מפריד מן העובדה שבכל זאת המדינה מממנת כר גידול לעוני הזה בדמות ישיבות. גם הועדים הגדולים לא בהכרח מייצגים עושר גדול אך מהווים בעיה עצומה למשק שלנו. לגבי הערבים, כאן אני מסכים שברוב חוצפה מדירים אותם מקבלת הזכויות וגם דורשים מהם להתגייס. אני מסכים עם כך שהסיפור של הצבא הוא דמגוגיה ושקר, כאילו הבעיה היא מחסור בחיילים, כאילו זה בדיוק מה שחסר לצה"ל עוד חיילים כדי שלא ידעו מה לא לעשות אתם. וזו טבעה של מדינת ישראל להאביס את אזרחיה בשקרים, לזרות חול בעיניה פעם אחר פעם. ניקח לדוגמה את האולפנה- כהוכחה לעד כמה רחוק מוכנים שם להגיע למען השקר, לא לעולם אלא לעצמנו, העולם כבר יודע את אמת. אתה צודק שהמחאה היא נגד כולם ואני שמח שמתחילה להתברר העובדה שהמחאה היא מרד כלפי הנורמות המקובלות ולא מחאת דיור, קוטג' או בריאות. הבעיה היא איננה רק הפוליטיקאים אלא(וכפי שהוכיח זאת היטב מיודענו יאיר לפיד) העיתונאים שאינם מוכנים לדבר על מה שהם באמת חושבים אלא להמשיך ולהאכיל את מנגנון השקרים הזה.

    אהבתי

  8. האם הכותב טוען שהחלטת בית משפט העליון לבטל את חוק טל לפני כשלושה חודשים תואמה עם הצרכים הפוליטיים של ראש הממשלה בתקופה זו – או שלחילופין הוא דמגוג מלא כעסים שלא יודע כל כך להתבטא ?

    קשקוש מלא שנאה . דילגתי הלאה

    אהבתי

    1. לא הבנתי למה אתה מאשים בשנאה?
      בכל מקרה אם התעניינת ביטול חוק טל לא נעשה לצרכים הפוליטיים של נתניהו (שיודע לנצל כל קונסטלציה ולהפיק ממנה את המירב הפוליטי והמינימום הכלכלי/ביטחוני) אלא לצרכים הפוליטיים של בייניש שלא הצליחה להשאיר שום חותם ייחודי במערכת המשפט כמו קודמה למשל וערב פרישתה מצאה את הפסיקה הגואלת שתכניס אותה לספרי ההיסטוריה המואבקים

      אהבתי

  9. אשמח אם תסביר לי מר אור היקר למה אתה סבור שלימודי ליב"ה הם מה שנחוץ כדי לשלב את החרדים בעבודה? וכי לימודי הגמרא פחות מפתחים את המוח ואת הכשירות לחיים? וגם אם המדינה רוצה להתעקש לא לאפשר לבוגרי מסגרות חרדיות לגשת ללימודי תואר אקדמי בלי בגרות על אף ההשכלה (כן! זאת השכלה לכל דבר וענין!) שרכשו בישיבות, עדיין עוד שנה של לימודים לצורך הבגרות זה לא מה שמונע מהחרדי לפנות ללימודי מקצוע שבין כה לוקחים כמה שנים, מה שמפריע לתהליך הוא 1. שהמדינה לא משקיעה מספיק בהנגשת הלימודים האקדמאיים לחרדים. 2.שלחרדי קשה מאד להתקבל למקום עבודה חילוני. (גם על זה היתה המדינה יכולה להשפיע לו הייתה משריינת אחוזי משרה לבאים מהמגזר החרדי במשרות עובדי המדינה כמו שקיימת תקנה כזו עבור המיגזר הערבי שגם סובל מקושי טבעי להתקבל לעבודה כזו, מהלך כזה היה גם משפיע על כלל המשק ועל הנכונות של המעסיק החילוני הממוצע לקבל לשורותיו עובד חרדי)

    אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s