פוליטי

שתי מדינות לשני עמים: להיפרע ממדינת יהודה

לפני כמספר חודשים, באמצע החורף, סיפרה לי חברתי כי יש לידינו שני זקנים שעברו לגור באוהל בחצר.היא סיפרה שהיא ראתה אותם בדרך חזרה מהעבודה, והם אמרו לה שזרקו אותם מהבית. כשעברתי להתבונן שם, ממש שני בתים לידינו, ראיתי אותם: הם ניסו לתלות את הכביסה שלהם על חבל ליד, למרות שהיו ימים גשומים. הבחורה חיפשה אוכל ליד הפחים, והיה להם אוהל רעוע שם בחצר. הם הוסיפו כמה שלטים: "מי זורק שני קשישים מהבית?", ועוד כמה בסגנון.  שניהם היו רוסים ולא דיברו הרבה עברית. חברה שלי הבינה מהם שדרשו מהם איזשהו חוב, בצדק או שלא בצדק, וגירשו אותם.  היא פנתה אל העירייה, שם אמרו לה שאין להם הרבה מה לעשות ושהם צריכים ללכת לבקש עזרה סוציאלית. היא אמרה להם שאלו שני קשישים שבקושי מדברים עברית, שם שוב הגיבו בהרמת כתפיים.

מן הבחינה העובדתית, אין לי הרבה מושג על שני הקשישים הללו. אני לא יודע מדוע זרקו אותם, אני לא יודע אם הם עבדו קודם לכן או אם הם יכולים לעבוד בכלל, או אם יש מישהו שעוזר להם. אבל אני יודע שכשהתחילו הגשמים הם בוודאי קפאו מקור באוהל שלהם, ואני יודע שראיתי את האישה מחפשת בפחים. אני יודע שהם לא נראו לי נרקומנים, לא נראו לי פושעים או עצלנים מדי, סתם שני זקנים חולים שהגורל התאכזר אליהם.  ואני יודע ששני הזקנים החולים האלו לא גרו באפריקה, ולא על מסך הטלוויזיה שלי בסרט דוקטומנטרי, ולא מאות קילומטרים מכאן, אלא שני בתים לידי, ושבזמן שהייתי אני בטוח וחם מתחת לשמיכת הפוך שלי, ישבו שני זקנים באוהל חמישים מטר ממני ורעדו מקור.

בינתיים האוהל שלהם, ושלטי המחאה הקטנים שלהם נעלמו. איני יודע לאן. אולי הם מצאו בית, אולי הם מצאו מחסה, אני מקווה, אך אולי הם גם נזרקו למקום אחר על ידי פקח מרושע. שכחתי מהם והייתי עסוק בצרות שלי.

עד שראיתי את המאבק הזה על חמישה בתים במקום המכונה "גבעת האולפנה". ראיתי כיצד מדברים על "גזירה שהציבור אינו יכול לעמוד בה", ראיתי איך ראש הממשלה מחפש בנרות פתרונות לאלפי בתים ויחידות חדשות שיבנו, וראיתי כיצד גורמים בממשלה מאיימים לפרק אותה אם הוא רק יהרוס את חמשת הבתים הללו, שנבנו בצורה לא חוקית על חשבון קרקע של מישהו אחר שנלקחה ממנו בגזילה.

וזה הזכיר לי עד כמה לאף אחד לא היה אכפת משני הזקנים האלו: לא לנו, לא לעירייה, ובטח ובטח שלא לאף ח"כ או לאיזה חבר ממשלה. מאחר ואלו סתם כמה זקנים רוסים, ולא אנשים חזקים עם אינספור לוביסטים וכספים מחו"ל שייצגו אותם. אף אחד לא איים לפרק את הממשלה כי הם ישבו בקור באוהל שלהם וכי לא היה להם בית. אף אחד לא דיבר על "גזירה שהציבור אינו יכול לעמוד בה".

לתשומת לבך, הגברת יחימוביץ', שטוענת שאין משוואה של כסף להתנחלויות: לו עשירית, מאית, אלפית מחברי הכנסת שהקדישו את זמנם לאותה גבעה מטופשת היו מקדישים מזמנם לשני הזקנים הללו, הייתה כאן מדינה נורמלית.  לו הייתי יודע שבישראל לא נותנים לזקנים בני 60 ו 70 למות ברחוב, בעוד שנלחמים על בתיהם של מיליונרים מעבר לקו הירוק, אולי הייתי מסכים אתך שאין כזו משוואה.

אך נכון לעכשיו המשוואה הזו קיימת גם קיימת: מדינת ישראל, גופיה, מוסדותיה, והחברה הסוציאלית שלה, הפכו כולם לכלי שרת לאידאולוגיה ה"מופלאה" של מפעל ההתנחלות והרחבתו. אין לשלטון הנוכחי שום עניין בחיינו כאן, כל כולו מופנה כאחד לטובת הלובי של מדינת יהודה מעבר לקו הירוק.

וזה נמאס. מי שתמים מספיק לחשוב שאפשר לדבר על איזו "מחאה חברתית" בלי לדבר על ההשתלטות הזו איננו יודע על מה הוא שח. ההתנחלות היא על סדר היום של המממשלה בבוקר, בצהריים ובערב. על סמך כל פיפס של לובי יש"ע יישק דבר: יחסי החוץ, ההחלטות הכלכליות, החברתיות, והציבוריות.

בצד השני של המשוואה נמצאים שני הזקנים האלו: ואותה הזקנה במסדרון שמחכה שיטפלו בה עוד מהתקופה בה אהוד ברק הבטיח לה אז ב99.  "גזירה שהציבור לא יכול לעמוד בה"? גבעת האולפנה הזו מעניינת לציבור את התחת, את הציבור מעניין שלא יזרקו לו זקנים לרחובות בגשם, זה קודם כל.

מדינת ישראל 2012 היא מדינת יהודה, ומדינת יהודה היא מדינה של בריונים, שמסדרים לעצמם עבודות, וחברים בממשלה, ומינויים פוליטיים, ומאפייה שדואגת להשתיק ולפטר כל מי שמפריע. ראש הממשלה שלה מכר אותה בזול לאוסף נדלניס"טים משיחיים ולכנופיות הון אמריקאיות, והציבור תובע אותה בחזרה. זאת צריכה להיות הדרישה הראשונה והמיידית ביותר של המחאה: החזירו את המדינה וזרקו מכאן את המטורללים הללו שחמסו אותה, הקצו את הכסף שלה בשביל לבנות לעצמם בתים, ופנו הצידה את כל האנשים האמיתיים שנזקקו לה.

11 תגובות בנושא “שתי מדינות לשני עמים: להיפרע ממדינת יהודה

  1. פוסט מעולה.
    אני חושב שאנחנו חייבים להפסיק לחכות להפרדתה של ישראל מיהודה – זה לא הולך לקרות. אין כרגע שום גוף שפועל למטרה זו, לא יגיע שום משיח שמאל ואף לחץ אירופאי לא ימנע את הסיפוח.
    ביבי עצר את מירי רגב הפעם כי השטח עוד לא מוכן – אבל עוד שנתיים שלוש זה יקרה. כתבתי על זה בסוף הרשימה הנ"ל ופירטתי בתגובה הראשונה (שמופיע בתחתית העמוד).
    אני מאמין שהגיע הזמן לחשוב מה עושים עם המצב הקיים במקום לצפות שהוא יעלם – הסיפוח קרב ובא. הגיע הזמן לחשוב מה עושים בקשר לזה, איך שומרים על זהות ישראלית דמוקרטית אחרי שממלכת יהודה תבלע את ישראל.
    http://cafe.themarker.com/post/2640302/

    אהבתי

  2. הרשה לי לחלוק.
    נכון, אילו היו משקיעים משאבים פוליטיים וכלכליים בתמיכה בעניים במקום בבנייה בהתנחלויות, מצבם של הרבה אנשים היה טוב יותר.
    אך זה נכון לגבי כל תחום: אילו היו משקיעים בזוג הזה במקום בתקציב לסרטי קולנוע; אילו היו משקיעים בזוג הזה במקום בהורדת שכר לימוד באוניברסיטאות; במקום ברכבת הקלה בירושלים; במקום בהורדת מיסים לשכבות החזקות, ועוד ועוד ועוד.
    להציג את "מדינת יהודה" כאיום על "מדינת ישראל", ולקרוא סיסמאות כמו "להיפרע ממדינת יהודה", חוץ מהסתה אין בזה כלום. באותה מידה יש "להיפרע ממדינת תל אביב" בגלל ההשקעה שלה באופניים ובהצגות, כשאנשים גוססים שם מרעב ברחובות. הצגת המתנחלים כמיליונרים היא חלק מאותה הסתה. נכון שחלק מההתנחלויות הוא יישובים בורגניים הזהים ברמה הסוציו-אקונומית שלהם ליישובים קהילתיים של שמאלנים חילונים בצפון. אבל גם בהתנחלויות יש עניים, גם שם יש יוקר מחיה וקשה לקנות דירות. גם שם יש בני אדם.
    לקרוא שלוש פעמים ביום "המתנחלים הם אסוננו" לא יוביל לשום דבר טוב.

    אהבתי

    1. נ.ב. אם למשל היית דואג להם בעצמך ולא שוכח מהם עד שתמצא לך מישהו לשנוא ולהמשיך להסיר אחריות מעצמך, ייתכן שזה גם היה יותר מועיל.

      אהבתי

    2. המתנחלים הם לא אסוננו, ההתנחלות היא אסוננו, והלובי שלה בממשלה הוא מקור האסון. לא, ההשוואה אינה זהה, משום שההשקעה בהתנחלויות איננה שאלה של תן וקח וחלוקה תקציבית. ההחלטה היא כי ההתנחלות היא צדקת הדרך והמטרה, ושירותי המדינה הינם סרח עודף. לא רק מן הבחינה הכלכלית: מדיניות הממשלה היא מוכנות להקרבה של כל מוסד חברתי או מדיני, כל שכן יחסי חוץ, לטובת סדר היום של יש"ע.

      הממשלה מתעללת בבני האדם שמתגוררים בהתנחלויות: היא שולחת אותם לשם בקריצת עין, נגד החוק ונגד המוסר, ואח"כ נאלצת להגן על העוולה הזאת, וכאשר היא לא יכולה היא מפקירה אותם. אך גם להם יש חלק רב בפשע: העובדה כי המדינה היא שותפה פעילה לפשע הזה לא מסירה מהם את האחריות.

      האיום על מדינת ישראל הוא גדול בהרבה: הוא איום על מוסדותיה, על חוסנה המוסרי ועל האנשים החיים בה. לא רק מפקיעים מהם תקציבים: מחוקקים חוקים של פריבלגיות אשר פוגעות ישירות באזרחי ישראל, מעלימים עין מהפקרות חוק בוטות בעוד שפוגעים ישירות באזרחים אחרים.

      לגבי "אם היית דואג להם בעצמך", כדאי לך להימנע מדמגוגיות מיותרות כאלו, באמת.

      אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s