פוליטי

גט כריתות מוחלט לממסד

בכנס באוניברסיטת תל אביב בו נכחתי, נשאל דב חנין אם העמדות שלו אינן רדיקליות מדי,ואם לא כדאי שימתן אותן על מנת לפנות לציבור גדול יותר. על כך הוא ענה: "כאשר הציבור הגדול הופך להיות רדיקלי, לחשוב אחרת פירושו להיות מתון".

נניח ואנו נמצאים על ספינה. כאשר אנו עוזבים את הנמל, לצעוק כי הספינה הולכת להתנגש בקרחון פירושו להיות טרחן. כאשר הספינה נמצאת בלב ים, להזהיר כי ישנה אפשרות שתתנגש בקרחון פירושו להיות פסימיסט. רגע לפני התנגשות, להזהיר כי היא קרובה פירושו להיות ריאלי. אך להציע לתקן את הספינה לאחר שהכל טובעים במים הוא טירוף מוחלט.

יש דוגמאות רבות לטירוף המוני: ההתאבדות הרצחנית במצדה בה רצחו הורים את ילדיהם היא אחת מהם. מרד בר כוכבא הוא דוגמא נוספת. הריצה מלאת החדווה של ההמונים למלחמה במלחמת העולם הראשונה היא אחת קיצונית במיוחד, ועל יתר הטירופים שפקדו את אירופה לאחר מכן אין צורך להוסיף בינה.

אחד מן הנושאים שמרבים לעסוק בהם בהיסטוריוגרפיה המודרנית של מלחמת העולם השנייה הוא מה שזכה לכינוי "בגידת האינטלקטואלים". אסכולות העבר נהגו להתייחס לעליית משטרי ההמונים הדיקטטוריים באירופה כאל תופעה פופולרית, אנטי-אינטלקטואלית ואנטי תרבותית. אך מחקרים חדשים יותר מצביעים על כך שהנאציזם והפאשיזם התבססו על כר תיאורטי ואינטלקטואלי ענף. חסידי הליברליזם, הקוסמופוליטיות והתרבות ציפו כי בכוח ההשכלה והתרבות למנוע את עלייתם של הרודנות והדיכוי. אך מרבית גדולי התרבות וההשכלה של התקופה, או שנשתתקו מרצון, כמו ז'אן פול סארטר או פיקאסו, אשר המשיכו לשבת בפאריס, או שהתמסרו באהבה לתנועות החדשות, כמו סלבדור דאלי שתמך בפרנקו בגלוי, או כמרטין היידגר שהצטרף למפלגה הנאצית.

אנו מתביישים להשתמש במילים קשות ובדיכוטומיות מובהקות בישראל משום שאנו מפחדים להיות רדיקליים. אנו משתדלים לשמור על שיח מתורבת ונאור. אנו מקפידים לזעוק "בג"ץ" ו"בחירות" בזמן הנכון, ומקפידים להגיע לכיכר רבין למחאה ש"איננה פוליטית". אנו נחמדים, "בני-טובים", כמו רובי ריבלין ודן מרידור. חבר'ה, אנחנו אומרים, בואו רק נשמור על השפיות שלנו, כן. בואו נשמור על השיח טוב ונעים, לא נעליב אחד את השני יתר על המידה,אחדות בעם וכו' וכו'. דפני-ליפים חמודים שכמונו עם שלטים וצדק חברתי.  שמאל-ציוני כזה, מרכז חברתי כזה, ורק לא להגיד "פאשיזם" או "כיבוש" בקול רם מדי, לא להעיר את השכנים. בואו נישאר בינתיים עם "בעלי-הון" ו "פוליטיקאים מושחתים", על זה אפילו נהג המונית שלנו מסכים.

אולי באמת יש תקופות בהן טוב שיש רובי ריבלינים כאלו. כשיוצאים לשיט, למשל. כשהמים שקטים והאלכוהול זורם, אנחנו לא צריכים צעקנים פרנואידים. אך כשאנו מתנגשים בקרחון אנחנו צריכים שמישהו יצעק לנו: קפצו למים, מטורפים! , ולא מישהו שינסה לשכנע אותנו מדוע כדאי להמשיך להחזיק בתורן.

אנו מנסים להציל את הפרש שלנו לאחר שהובסנו במט סנדלרים מאות פעמים. מי שטרם פקח את עיניו, ייתן לי נא להזכיר לו: להזכיר לו כי אסור לו להגיד את המילה "נכבה" יתר על המידה. להזכיר לו כי בישראל שוטרים מכים מפגינים שקטים ומנהלים אחריהם מעקב.  להזכיר לו כי בבית הנבחרים שלו אין למעשה מתנגדים. להזכיר לו כי שלושת המועמדים שעמדו לפניו כמתחרים כביכול הפכו כולם לאחד (למעשה, לא משנה למי הצבעתם בבחירות האחרונות, הקול הלך לנתניהו). להזכיר לו כי בתי המשפט שהוא נזעק להגן עליהם מושמים ללעג פעם אחר פעם, והם עצמם מנציחים את כוחו של השליט. להזכיר לו כי אותם חוקים נחקקים ומבוטלים על ידי אותם האנשים כרצונם, להזכיר לו כי הפרדת הרשויות המתקיימת לכאורה איננה מתקיימת עוד (הממשלה והכנסת זהים כמעט לחלוטין), להזכיר לו כי העיתון הנפוץ במדינתו הוא פמפלט פרופוגנדה ישיר של השלטון.

"דמוקרטיה!" ימשיך הליברל לזעוק. "בחירות, בחירות", יקרקר התרנגול. האם יאיר "אני מוצא זאת נוגע ללב" לפיד, או שמא שלי "עופר עיני/חולדאי" יחימוביץ'? ואולי בכלל שאול "תקשיבו לי טוב" מופז?

לא. הממסד הפך עצמו לאויב העם, וכל העם אופוזיציה. ואם העם איננו אופוזיציה, אני אופוזיציה. אני אופוזיציה למה שכנופיית השלטון הזו מייצגת, אני אופוזיציה לחוקים שהיא מחוקקת, לשיח שהיא מייצרת, לאלימות שהיא מעודדת, למדיניות הכלכלית שלה, להשתלטות הכוחנית והגסה שלה על מוסדות השלטון. אני "רדיקלי". אני מצפצף על החוקים שקובעת הכנופייה הזו. מצפצף על זרועות האלימות שהיא מפעילה במשטרה ובצבא. מצפצף על הקרקס הפרוצדורלי שהיא מנהלת ואיננה מתביישת לכנותו דמוקרטיה.

התנגשנו בקרחון. אין "אמצע", אין "פשרה", אין "מתינות", אין "רובי ריבלין". יש אותם: האלימים, הרדיקליים המשיחיים, הבורים, הגזענים, וכן, לעזאזל, כן, הפאשיסטים, ויש אותי: האחד, הצודק. חסר הנשק, חסר הכוח, חסר המוסדות, חסר זכות הדיבור – אבל, כמו ברנר, בעל "זכות הצעקה". אין לי פשרה עמכם, אין מקומכם עימדי. אני מכריז מכם גט-כריתות. שלטון הרשע, השנאה והאכזריות שלכם קצו קרב. אולי בעוד עשר שנים, אולי בעוד עשרים.

כאשר באים אליכם בהפגנה ואומרים לכם: "הורידו את השלטים", אמרו להם: "הורידו את המסכות". לעזאזל, זאת מחאה פוליטית אחו-שרמוטה. באנו להעיף אותם לאלף עזאזל, אחד אחרי השני. את הגלעד ארדנים וההצעות הלא אנושיות שלהם, את הגדעון סערים, את המירי רגבים, את האלכס מילרים והשאול מופזים והאנסנטיה מיכאלים והביבים והנתן-מטריד-מינית-לכאורה-אשלים והזאב אלקינים והאביגדור ליברמנים והדני דנונים ודני איילונים ויעקב נאמנים, ואת שאר 94 או פחות חברי ה"קואליציה" נגד העם.באופן אישי, הייתי מייעץ לשאר ה26 לפרוש עכשיו ולא להמשיך לקחת חלק בביזיון הזה.

אסור לנו להיות נחמדים. אם הם משחקים שש-בש, אנחנו צריכים לשחק שח, ואם הם משחקים שח אנחנו צריכים לשחק "גו". כוחנו הוא בכך: 1. אנו תמיד אומרים את האמת. 2. אנחנו לא משתמשים באלימות. 3. אנחנו מסרבים לכל תביעה שלהם. 4. יש לנו מצלמות.

הרחוב הוא שלנו. העולם הוא שלנו. לעזאזל הבחירות, לעזאזל התקשורת, לעזאזל הכנסת, לעזאזל בג"ץ. לצלם את המשטרה שלהם, לצלם את הצבא שלהם, לצלם את הפוליטיקאים שלהם, ולסרב, תמיד לסרב. כמו מילושוביץ', כמו קדאפי, כמו צ'אוצ'סקו, וכמו אסד בקרוב – סופם להפסיד. כן, זה ידרוש להרוס הכל. כן, זה ידרוש להתחיל מחדש. כן, זה אומר שאת הספינה אנחנו לא מתקנים, אלא בונים ספינה אחרת. מהפכה. הכל או כלום. זמן להיות רדיקליים: להיות רדיקליים, או לחדול.

14 תגובות בנושא “גט כריתות מוחלט לממסד

  1. כבר אמרתי לך שפה לא סופרים קולות, לא בקלפי ובטח שלא בהפגנה. אתה מכוון לכיכר טיאנאנמן, וזה מאוד רומנטי, אבל לדעתי פה עדיף משהו דוגמת פיגיון במדרגות הסנאט.

    אהבתי

  2. תמיד כיף לקרוא את הגיגיך. והספינה אכן טובעת. אני מחזיק בדעה שהגיע הזמן להתחיל לשרוף דברים. מוסדות בנקאיים. מוסדות ממשלה. רומנטיקה איננה מנת חלקנו ואין לנו את הלוקסוס לחפש אותה כעת.

    אהבתי

  3. אורן, בפעם האחרונה שעשו את זה זה הוביל ל400 שנות קיסרות עד שהברברים הרסו את האימפריה סופית, כך שאני לא בטוח שזה רעיון כזה טוב… (: ששי, אני בעד. באופן אישי אני פחדן והייתי מעדיף לשלוח אחרים ואח"כ להכחיש כל קשר, אבל בוא נגיד שאם איזה סניף של שרי אריסון, או, נניח, עיריית תל אביב תעלה פתאום באש (בלי האנשים בפנים, כן? ) אני לא אזיל דמעה. טוב, נו, שכח מזה, אולי זה לא רעיון כזה מוצלח. גידי, אני מוכרח להגיד שאני לא זוכר אז אני לא באמת יכול להגיב.. מעניין מאיפה שלפת את זה פתאום. אני מניח דווקא שזה כתוב רע וערוך רע עוד יותר (:

    אהבתי

  4. אור, אתה פחדן, וזאת בדיוק הסיבה שכל העסק חסר סיכוי. כולנו פחדנים. זאת הבעיה של השמאל, תקרא לו שמאל רדיקלי אם אתה רוצה – כולם יודעים שה"דמוקרטיה" איבדה כל אחיזה במציאות, כולם יודעים שגם אם בכיכר רבין יצעקו שלושה מליון איש במקום חצי מליון זה יגמר בועדת שקר, כולנו יודעים מה הימין היה עושה אם היה מרגיש כל כך רדוף (לא שאני מעודד חלילה, רק מציין למה אנחנו תמיד נפסיד לברברים האלימים האלה). תאר לך ששני ילדים מוצאים סוכריה על מקל. אחד מהם (אנחנו) מנסה, בהגיון, להסביר לשני שזה לא הוגן ולא צודק שרק אחד מאיתנו יאכל את הסוכריה, וצריך לחלק אותה איכשהו ביננו. בזמן שהילד השני כבר מזמן תקע את הסוכריה בפה, ובעצם הוא כבר סיים לעכל ומחרבן עלינו את התוצאות. אז עד שלא יקום שמאלני אחד עם ביצים ויתחיל לעשות משהו אמיתי – ע"ע לחסום כבישים, להשבית את המשק, למשוך את כל הכסף מהבנקים – עד שלא יקום השמאלני האמיץ, אנחנו נמשיך לשחק בקקי של הילד השני ולהסכים שדפקנו אותנו.

    אהבתי

  5. באופן עקרוני אתה צודק. אבל אם אני ממשיך עם הדימוי שלך, הילד שנלקחה ממנו הסוכרייה נותן לזה לקרות פעם או פעמיים, ובפעם השלישית מחכה שהמורה תסתובב באזור ובדיוק אז נותן לשני לקחת לו את הסוכרייה, או שנותן לו סוכריה מקולקלת. למשוך את כל הכסף מהבנקים זה רעיון מצוין שסיפרת לי עליו פעם. לחסום כבישים אני מוכן. חוץ מזה, מה שאני יודע לעשות הוא לכתוב, אבל אני מכיר הרבה מאוד אנשים שנכונים ליישם שיטות פעולה מהסוג שאתה מציין.

    אהבתי

  6. רק שאין רק שני ילדים, ולנו יש את הסוכריות שלנו, ומחרבנים על אלה שאין להם ובשבילם אנחנו רוצים לחלק – בקיצור, סולידריות סולידריות, אבל הם נדפקים יותר, ות׳כלס – מגיע להם.

    אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s