כלכלי חברתי·פוליטי

arbeit macht frei (קצר)

כנראה שבית הדין לעבודה צריך לתלות את השלט הזה על הכניסה, ולשים שלט דומה במשרדי הממשלה. במסגרת כללי השוק החופשי, קבע היום בית הדין כי אסור להתפטר במדינת ישראל.

כפי שקראתי בעבר, אני קורא גם היום להפר את הקביעה הזו ברגל גסה, ולא ללכת לבג"ץ. ישנה לוגיקה מועטית בישראל, לפיה על בג"ץ להוות מעין מושיע לאומי מפני פשעי המדינה. כביכול, כאשר נעשה דבר מה חורג מגדר הרגיל, כאשר נשברים כל הכלים – אנו פונים לבג"ץ. זוהי טעות. השלטון ומערכת המשפט בישראל היום הם גוף פושע, בית הדין לעבודה הוכיח זאת שוב היום, לאחר שהכנסת הוכיחה זאת שוב ושוב בחוקיה הגזעניים והבלתי חוקיים.

עלי להזכירכם, כי אין בישראל דמוקרטיה.  ישנה חונטה שלטונית המבצעת ככל העולה על רוחה, המכפיפה אליה את שאר הרשויות, משתלטת על אמצעי התקשורת הציבוריים (רשות השידור, ניהול התרבות, מערכת החינוך) ומאיימת בתביעות דיבה של מיליונים כנגד כל מי שפוצה נגדה פה.  בית הדין לעבודה ביצע היום פשע נוסף, ואסור לאיש להכיר בפשע הזה. זוהי זכותו היסודית, הבסיסית, והמעוגנת בחוק של כל אדם להתפטר.

אני קורא למתמחי הרפואה, ומקווה כי הם כבר יודעים זאת: אל תפנו לבג"צ, הכריזו כי אתם מצפצפים על הקביעה של בית הדין. שישלחו אליכם שוטרים שיכניסו לכם מכות כמו בענתות, שיירו לעבר הקהל כמו בשביתות הגדולות בארה"ב של שנות העשרים.  כמו במצרים, כמו בסוריה, אין יותר משחק, הכלים נשברו כבר מזמן. עד שהפושעים הללו לא ילכו, אסור לציית לאף קביעה, אסור להמשיך לשחק את המשחק. הצדק שלכם רק יהיה ברור יותר, כמו הצדק של הפלשתינים, של ערביי ישראל ושל עם ישראל שיצא במאות אלפיו לרחובות.  קדימה, שיחשפו את שיניהם. שישלחו אתכם לעבוד באיומי נשק, שימותו חולים בבתי החולים.  אסור שהדברים ימשיכו להתנהל כסדרם: יש להשבית את כל העבודה בישראל, יש לשבת ברחובות, לשתק את התנועה, לשתק את העבודה, לשתק את הכלכלה.

לכל הדברים הללו לא אתם תהיו אחראיים, יש לכך אחראים ברורים: החונטה המכנה עצמה "ממשלת ישראל", הגרורה שלה המכנה עצמה "הכנסת", המוציאה לפועל שלה המתקראת "בית הדין לעבודה", וכן עלה התאנה שלה – בג"ץ. זוהי חונטה אשר שולחת את החולים הללו למות בידיעה מלאה, אשר מסתירה מידע על דרכי מניעת הפיגוע באילת (ויש לה סיבות לכך), ושאר מוכנה להפקיר את כולנו עבור המשך שליטתה.

צפצפו על החוק הזה, משום שאין יותר חוק. השביתה היא זכות מקודשת, אך היא גם חובה. חובה עליכם לשבות, חובה עלינו לנקוט בכל אמצעי בלתי אלים שניתן לנו – ואל תסיקו מאי-האלימות שאין מדובר במלחמה, שכן מדובר במלחמה, על מנת שהפושעים הללו ילכו ויישאו בתוצאות של מעשיהם.

6 תגובות בנושא “arbeit macht frei (קצר)

  1. שוב הבכיינות הזאת.
    ואם היום כל עובדי הנמלים וחברת החשמל יודיעו שעוד חודש הם לא מגיעים לעבודה אם לא מכפילים להם את המשכורת? תגיד שזה בסדר שלא יהיה חשמל ולא יהיה מוצרים ולא יהיה כלום? שאין זכות לדרוש מהאנשים האלה לעבוד או להביא מחו"ל אנשים אחרים שיעשו את העבודה בשביל לשבור את שביתת הפינוק שלהם?
    המתמחים יכולים לחיות בכבוד ואח"כ כל אחד בדרכו למצוא את מקומו. ואם רבים מהם עוברים לרפואה פרטית או לחו"ל זו זכותם – אין להם זכות לסחוט את המערכת באיומים זולים. להיות מתקני תיקונים ולהחליט על דעת עצמם איך תראה הרפואה הציבורית בישראל. איש לא שמם לכך.

    אהבתי

    1. ראשית, ראה תגובה מטה.

      שנית, גם לגבי המתמחים, אם הממשלה רוצה להביא עובדים מחו"ל, בבקשה. זה לגיטימי לחלוטין. אך ליצמן הוא חתיכת דביל אם הוא חושב שרופאים שעובדים במדינות OECD יגיעו לעבוד כאן בתנאי השכר והעבודה של היום.
      הוא כמובן, יכול לייבא רופאים ממדינות עולם שלישי, ולהקל את תנאי הקבלה , שזה פתרון אפשרי. אך בתור אזרח, גם אתה צריך להיות חתיכת מטומטם אם תקבל את הפתרון הזה.

      עכשיו, אתה שואל לגבי עובדי חברת החשמל והנמלים? אם הם יאיימו בהתפטרות, קדימה, שיתפטרו. אני עצמי מוכן לבוא לעבוד ברגע שיציעו לי.
      לעומת זאת, להיות מתמחה בבית חולים ציבורי – אני לא כל כך בטוח שאני אקפוץ על ההצעה. שים לב, כן, שאין מדובר כאן רק במניעת שביתה, שכן
      הם אינם שובתים – הם מתפטרים. מדובר כאן בכפייה קומוניסטית, באמצעות גוף מחוקק, הכופה על אנשים לעבוד.

      אהבתי

  2. אני מציע לך בחום לקרוא את החלטת בית הדין לעבודה שניתנה בעקבות סבוב ההתפטרות הקודם של הרופאים המתמחים. אם תעשה את זה תראה שה"חונטה", AKA בית הדין לעבודה, החליט כפי שהחליט דווקא על מנת להגן על התאגדותם של עובדים במדינת ישראל.

    המטרה של משפט העבודה הקיבוצי הוא לקבוע "כללי משחק" ברורים שיאפשרו ניהול של סכסוכי עבודה. כך למשל לא יאפשר בית הדין למעביד לשבור שביתה של עובדים באמצעות קליטת עובדים חדשים וכך גם לא יתנו לעובדים להכריז לאלתר על שביתה, בלי שקדם לכך מו"מ.
    כללי המשחק האלה מגבילים את כוחם של שני הצדדים למשוואה – הן העובדים והן המעבידים.

    אחד מכללי המשחק העיקריים הוא הכרה בהתאגדות העובדים ושמירה קנאית על המעמד שלה. ארגון עובדים זוכה להגנה הן כלפי המעביד (כך למשל אסור למנוע מעובד להקים ארגון עובדים) והן כלפי העובדים (כך למשל החלטת ארגון העובדים מחייבת את כל העובדים בין אם הם מסכימים לה ובין אם לא).

    אין לי ספק שיש ממש בטענות של המתמחים לגופן. יחד עם זאת, הצעד שלהם הוא פגיעה קשה בארגון העובדים שלהם ולמעשה מהווה מרד בהחלטה שלו. להזכירך שההתפטרות ההמונית באה לאחר ובעקבות הסכם שהושג בין האוצר לארגון העובדים – ההסתדרות הרפואית.

    נניח שבית הדין היה מאמץ את השיטה שלך ונותן לאותם רופאים להתפטר. בטווח הזמן המיידי המערכת הייתה נתקלת בקשיים חמורים, אולם בטווח הארוך הם היו חולפים. מאידך, הנזק למעמד ארגוני העובדים בישראל לעולם לא היה חולף. לעולם כשארגון עובדים היה יושב למו"מ, היה ברור גם לו וגם לנציגי האוצר מעברו השני של השולחן, כי ארגון העובדים לא באמת מייצג את העובדים והחלטתו לא מחייבת אותם. נראה לך באמת שבמצב כזה ארגון עובדים יוכל לתפקד?

    נראה לי שלפני שאתה שובר את הכלים, תבדוק ותגלה שהחלטת בית הדין באה דווקא להגן על אותם אינטרסים שאתה מדבר בשמם.

    אהבתי

    1. זה מעט משעשע שאתה טוען שבית הדין לעבודה מבקש להגן על התאגדות העובדים. לא ראינו החלטות דומות של נילי ארד כאשר במגזר הפרטי ניסו להקים ארגונים כאלו (מקרה "ארומה" למשל). מעניין כיצד יגן עלי בית הדין
      לעבודה כאשר אנסה להקים היום איגוד כזה בחברת ההיי-טק שאני מועסק בה.

      כך או כך, ברור לכל כי ארגוני העובדים אינם מייצגים באמת את האינטרסים שלהם. כך ברור כי עיני מייצג את האינטרסים של התעשיינים (למרות המהלך האחרון הראוי שלו כנגד חברות כוח האדם) ולאו דווקא את האינטרסים של חברי ההסתדרות. ההסתדרות הרפואית, כמו גם הסתדרות המורים, כמו גם זו של ההשכלה הגבוהה, מייצגות תמיד את עמדת החזקים בגופים הללו. כך למעשה נדפקו המורים ברפורמה, נדפק הסגל הזוטר באוניברסיטה, ונדפקו המתמחים בהסכם שחתם אידלמן.

      אני לא מבין מדוע אתה נזעק להגן על הארגונים הללו. הם אינם אלא שריד מיתולוגי לשחיתויות מימי מפא"י, ובטח לא גוף סוציאלי שבאמת מגן על העובדים. רק הניאו-ליברלים מייצרים את הקשר השקרי בין תפיסה סוציאלית לבין כשלונם של ארגוני העובדים, משל: הנה, ניסינו סוציאליזם, ותראו לאן זה הביא אותנו.

      תופתע לשמוע, למשל, שחשבתי שהמאבק (הכושל, בסופו של דבר) של נתניהו בנמלים ובחברת החשמל היה מוצדק. אך שים לב כאן לניואנס בין הצורך בשבירת ארגוני העובדים החזקים, לבין הפרטה חסרת רסן. ניתן לדאוג כי תנאי העובדים יישמרו, בעזרת גופים מפקחים חיצוניים, אך זה לא מענייננו כעת.

      כל הטיעון הנ"ל מתייחס רק לשאלת ארגוני העובדים, אך זו לא השאלה ששאלתי. העובדה שהאוצר מבקש לשמור על מסגרת ההסכם שהוסדר איננה לרוחי, אך היא לגיטימית מבחינה חוקית. העובדה שבית הדין גם הוא מבקש להגן על אותו הסכם, גם היא איננה ראויה, אך עדיין חוקית.

      אך הטענה כי התפטרות אינה חוקית משום שהיא קיבוצית, היא שערורייתית בקנה מידה לא ישוער, ולא תיתכן בשום מדינה שלמשטר שלה יש עוד טיפת שכל או נורמליות. התפטרות היא תמיד חוקית. מהסכם אינדיבידואלי, מהסכם קיבוצי, מועד עובדים או מתאגיד ענק. קיצוני הקפיטליסטים יגידו לך כך בעצמם. כל מי שמתריע מבריה"מ הקומוניסטית מתריע מפני דברים מסוג זה. וראה זה פלא, הממשלה הימנית ביותר, המדברת רק על שוק חופשי, היא זו שמגבה את ההרס המוחלט שלו כאשר זה מסכן אותה. כפרט, יש לך את הזכות הבסיסית לעבוד היכן שאתה רוצה, והיכן שכישוריך מתאימים לכך.
      רצונו של בית הדין לעבודה להגן או לא להגן על ארגון עובדים או על הסכם איננו רלוונטי: יש דברים שלא עושים, יש קווים שלא חוצים אם רוצים לשמור על שלטון חוק, והקווים הללו נחצו שוב ושוב.

      אהבתי

  3. אתחיל מהסוף – ברור לי שהדברים שכתבת אינם עוסקים דווקא בהתאגדות עובדים. יחד עם זאת, תקפת בחריפות החלטה ספציפית של בית הדין לעבודה, ולכן מן הראוי להתייחס,
    לשבט או לחסד, להנמקה שנתן בית הדין לאותה החלטה. ההנמקה בהחלט דיברה על הצורך בהגנה על איגוד העובדים ולכך התייחסתי בתגובה.

    הטענה שלי אינה שבית הדין בהכרח פועל להגן על התאגדות העובדים, אלא שדיני העבודה פועלים לעשות כן. כמובן שביישום החוק יש לכל שופט את הגישה שלו ולכל מקרה את הנסיבות שלו, אבל עדיין, העובדה היא שהזכויות האלה מוכרות וזוכות להגנה בחוק. לשם הדוגמא, נגיד שעובד שפוטר יטען שפיטרו אותו על רקע ניסיון להקים אירגון עובדים. כמובן יתעורר דיון האם הדבר נכון או לא (וכאן יכריעו הנסיבות הספציפיות והשקפת עולמו של השופט) אבל לא יתקיים דיון האם הטענה הזו של העובד היא אכן טענה רלוונטית. ברור לכל שפיטורים כאלה, אם אכן נעשו, אינם לגיטימיים.

    לגבי וועדי העובדים – בהחלט יתכן שישנם וועדי עובדים שלא מייצגים נאמנה את כל חבריהם. זוהי בעיית נציג מובהקת וברורה, שלעולם לא יוכל להיות בה פתרון מלא בשל השונות בין הדעות והאינטרסים של חברי הקבוצה. גם בקרב המתמחים המוחים (ושוב- הטענות שלהם מוצדקות לגופן לחלוטין) ישנם זרמים ותתי-זרמים. המתמחים בפריפריה אינם בעלי אותם אינטרס כמו המתמחים במרכז. הרופאים הבכירים אינם בעלי אינטרס דומה לזה של המתמחים וכו'. עדיין הפיתרון חייב להיות בנסיון לשפר את הייצוג של הדעות השונות בתוך האיגוד המקצועי ולא בפירוק של האיגוד המקצועי.

    הבעיתיות היא באלטרנטיבה שאתה מציע. השיטה של "לשרוף את המועדון" לא באמת יכולה להיות מיושמת בטווח הארוך. בסופו של דבר, מה שייגרם הוא שוועדי עובדים יהיו בדיחה עצובה. גוף חסר כל השפעה, כאשר כל עובד מתנהל לבדו מול המעביד. די קל לנחש מי ירוויח מהמצב הזה. רמז – זה לא יהיה העובד.

    ואגב – גם אני חושב שהמאבק של נתניהו בכהונתו כשר האוצר בוועד הנמלים ובחברת החשמל הייתה צודקת. אני חושב שיש להבחין בין עצם החשיבות לקיומה של התאגדות עובדים וההגנה עליה כלפי המעביד וכלפי עובדים אחרים, לבין מצב בו וועד עובדים בעל כוח משמעותי (בין היתר כי הוא אחראי על שירות חיוני) עושה שימוש בכוח הזה על מנת לקבל הטבות שאינם נהוגות בשוק העבודה. זהו. לאור העובדה כי נמצאה בשעה טובה נקודה שאנו מסכימים עליה, נראה לי שאפרוש בשיא…

    אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s