כלכלי חברתי·כללי·פוליטי

הכובע הכפול של יחימוביץ'

יחימוביץ' ליד הסירים במטבח. גם תמונת התדמית הזו מעידה על נסיונה של יחימוביץ' להתחנחן לקונצנזוס, משל לוותר על הדימוי השוביניסטי שניתן לה כמאיימת (אשר בישראל המצ'ואיסטית, ניתן לכל אישה בתפקיד מפתח)

הראיון המבזה שנתנה יחימוביץ' לגידי וויץ זיכה אותה בהתקפות רבות ותגובות נזעמות. בין השאר טענה שם יחימוביץ' כי היא אינה רואה בהתנחלויות פשע, כי היא תומכת ביוזמה לכפות על ילדים לשיר את ההמנון החל מגיל 3, וכי היא תומכת גם בביקורי ה"מורשת" בחברון. אני מניח כי יחימוביץ' לא שיערה לעצמה כי היא חופרת לעצמה את הבור. יחימוביץ' שיערה כי הקולות משמאל מובטחים בלאו הכי, וכי היא כבר מתמודדת על ראשות הממשלה. כמתמודדת, סביר כי בהחלטה משותפת עם יועציה הפוליטיים החליטה כי יש לפנות אל "הישראלי הממוצע", מעין ארכיטיפ מוזר שנוצר במשרדי הקריאטיב. על סמך דמותו התקשורתית,  הישראלי הממוצע, או אם תרצו, ה"הומוס ישראליזמוס",  תומך בהפגנות המחאה האחרונות, אך גם שונא משתמטים. הישראלי הממוצע שונא את החרדים אך גם את המפגינים בבילעין.  הוא תומך בפה רפה בחילופי שטחים, או ב"מתווה קלינטון", שיחימוביץ' נזכרה לאמץ לאחר 15 שנים, אך גם "אוהב את העם" ושונא את ה"פוסט-ציונים" הללו, אותם אלו שדיווחו לגולדסטון, אותם אלו החברים ב"קרן החדשה" וב"אנרכיסטים נגד הגדר", אותם תומכי דב חנין, אותם "אנשי רוח" נתעבים, אותם סטודנטים באוניברסיטת תל אביב. הישראלי הממוצע אוהב שצועקים על בעלי ההון ועל הפוליטיקאים המושחתים שגונבים לו את כספו.

יחימוביץ' ניסתה למצוא מעין נוסחה אשר תאפשר לה לשאת חן בעיני כולם, דהיינו, בעיני ההומוס ישראליזמוס. היא ניסתה לרכוב על אותה נוסחה של ברק ב99, או זו של השמאל הציוני, המדברת על מפא"י של פעם, על מורשת אחדות העבודה ומורשת רבין, אך גם לא מתדרדרת לתהומות של מה שמכונה בישראל ה"סמול" הקיצוני. אותם תל אביבים מתנשאים, יהירים ועשירים שכביכול מנהיגים אותו ושנואים על הכל.

לאחר המתקפות שחטפה, מצדם של גדעון לוי ויוסי שריד, וגם מצדם של בלוגרים כמו עידו לנדו וגם עבדכם הנאמן, מכה יחימוביץ' חטא על פשע במאמר חדש שהיא פרסמה היום ב"הארץ".  יש אמנם פסקאות יפות במאמר. הזה, כמו זו למשל:

"
עשרות שנים דוכא כאן כל דיון כלכלי, חברתי, לאומי ומוסרי שאינו קשור להתנחלויות ולכיבוש. מרוב עיסוק בסוגיית הגבולות, שכחנו שבתוך הגבולות מסתתר לו עוד איזה עניין שולי שבשוליים: מדינת ישראל. קודם נילחם ואחר כך נטפל בחברה, אמר הימין. קודם נעשה שלום ואחר כך נטפל בחברה, אמר השמאל, ואלה גם אלה קיימו כאן דיון בלבדי, צר, ממית, שאת חיותו שואב רק מהרחבת השסע, מדמוניזציה של האחר, משנאה. זה היה דיון נוח. מפלגות תקעו איתו בשופר וגייסו תמיכה שבטית אוטומטית בעת בחירות. ממשלות התנכרו בחסותו לציבור שבחר בהן. בעלי הון התעשרו עד לבלי די על חשבון הציבור, נהנים מההיעדר המוחלט של שיח כלכלי אידיאולוגי, ומציבים את עצמם, למרבה הציניות, עם השמאל בישראל.
"

 

יחימוביץ' צודקת במידה רבה: גם כאן טענתי בעבר, וגם על ידי אחרים נטען, כי אחת מטעויותיו הקשות של השמאל הייתה להפוך את הכיבוש לסוג של סם כמעט משיחי, משל יופסק הכיבוש – יפתרו בעיותינו, בזמן שזנח את האכפתיות כלפי החברה בישראל. בזמן שהשלים עם סדר היום הניאו-ליברלי,  ואכן, שאב חיות רק מן הדמוניזציה של האחר.  אך בד בבד, היא גם אינה מבחינה בין התביעה הצודקת וההכרחית לשינוי השיח לשיח חברתי וסולידרי, לבין העובדה שהיא ממשיכה לשמור על הרטוריקה היהודית אתנית, אשר מדירה מתוכה את האחר הערבי, את האחר הסודני,  וגם את האחר החילוני, שאינו שותף להילולה המשיחית. בכך, היא מקריבה הלכה למעשה את אותה סולידריות חברתית לטובת החנופה לקונצנזוס לכאורה של ההומוס ישראליזמוס.

אני אינני שונא מתנחלים, כפי שאינני שונא ערבים, פלשתינים, חרדים או רוסים.  אך אני כן שונא את ההתנחלויות. ההתנחלויות הן פעולה פוליטית, הן לא ציבור. הן פעולה פוליטית שבוצעה על ידי ממשלות נבחרות בישראל (כן, על ידי מפלגת העבודה, בעיקר הפלג המסואב ביותר בה, זה של אחדות העבודה. מה שכמובן אינו מצדיק אותן בשום אופן), הן פעולה פוליטית אשר ממומנת על ידי גורמים משיחיים ופונדמנטליסטיים בארה"ב. הן פעולה פוליטית אשר משפיעה על החלטות הממשלה דרך לובי חזק, והן פעולה פוליטית אשר שומרת שני מיליון איש תחת שעבוד ישראלי. השעבוד הזה אינו מאפשר להם חופש תנועה, מטיל סגר על הסחורות העוברות אליהם, ומונע מהם לחיות את חייהם. יתרה מכך, הוא מונע גם משבעה מיליון איש אחרים לחיות את חייהם, בדיוק משום שהוא מכתיב עבורם סדר יום אנטי חברתי, ומוכן להקריב את צרכיהם – מבחינת עבודה, מבחינת תחבורה, מבחינת שלום וביטחון, מבחינת מוסר וסולידריות, עבור חזון משיחי ותאבת בצע קולוניאליסטית שהייתה צריכה לעבור מן העולם כבר במאה ה19.

יחימוביץ' טוענת עוד במאמר כך:

חודש ימים נאלצו מי שמבינים בסוציאל-דמוקרטיה כמו חמור במרק פירות לעסוק בה, מעמידים פנים שמאז ומעולם רק ישבו וחיכו בעיניים כלות לפרוץ המהפכה החברתית, מגלגלים בבוסריות על הלשון את המילים "הפרטות", "צדק חברתי", "דיור בר השגה" "חלוקת משאבים הוגנת", "שחיקת מעמד הביניים". חודש שלם התהלכו מבולבלים ולא ידעו את נפשם, הכיצד ייתכן שאפילו פעם אחת במחאה המופלאה הזאת לא נישא שם איזה שלט שמאלני שהם רגילים לראות בהפגנות. קשה, קשה לשנות דיסקט.

ברור כלפי מי מכוונת יחימוביץ' את חיציה האירוניים. כלפי אותם "פוסט ציונים" אשר יודעים כביכול לצעוק רק "כיבוש, כיבוש", ואינם רואים מימינם ומשמאלם. ובכן,  הגברת יחימוביץ', את מפספסת לחלוטין. כולנו קראנו את הקפיטל של מארקס. כולנו מכירים את התיאוריות הכלכליות מבית מדרשם של הרברט ספנסר ומילטון פרידמן, עליהן נסמכו הכלכלות הניאו-ליברליות החל משנות השמונים, זו של רייגן, זו של תאצ'ר, וזו של נתניהו. כולנו יודעים כיצד מדיניות ה"יד הנעלמה" אשר יושמה בשנות העשרים בארה"ב על ידי קולידג' והובר הובילה לקריסה כלכלית מוחלטת. כולנו יודעים על עוולותיו של חוק ההסדרים, על הצורך במעורבות ואכיפה ממשלתיים על מנת למנוע הצבר הון בידיים מעטות.  טוב, כולנו אולי חוץ מנחמיה שטרסלר (שלא קיבל נקודות זכות אצלי כאביר הצדק לאחר ההתקפה עליה).  את מוזמנת להגיע ולדבר עימנו, ה"פוסט ציונים" באוניברסיטת תל אביב, ולשמוע כי למרות ה"שלטים השמאלניים" שאנו רגילים לראות בהפגנות, אנו איננו מבחינים בין בעיות החברה לבין העוולות הפוליטיות.

ועוד אנו יודעים, כי ביקורתו של הסוציאליזם הייתה וצריכה הייתה להישאר אוניברסלית, ולא להקריב עצמה לטובת לאומיות ולאומנות. הסוציאליזם של מרקס, של טרוצקי, של וולטר בנימין, של רוזה לוקסמבורג, של מקס אופנהיימר, לעולם לא הסכים למכור עצמו ללאומנים. לאחר המהפכה הרוסית ומותו של לנין, ניצלו הבירוקרטים האופורטוניסטיים וחסרי המוסר, מסוגו של סטאלין, את הסוציאליזם לטובתם. הם דיברו על "סוציאליזם בארץ אחת", זנחו את הרעיונות המהפכניים באמת לטובת מקרנטליזם מכוער וחסר הומניות ולטובת חיסול יריבים פוליטיים, ובמקרה של סטאלין גם לטובת האכזריות הרצחנית הגדולה ביותר במאה העשרים. לא בכדי היה שנוא הסוציאליזם בחמישים השנים האחרונות. כאשר דיברת על סוציאליזם, דיברת לכאורה על סטאלין, על מאו צה-דונג, על פול פוט ועל כל הנבלים והפושעים האחרים הרחוקים מסוציאליזם מרחק שנות אור.

כאשר יחימוביץ' מדברת על שינוי חברתי, היא מדברת על שינוי חברתי ליהודים בלבד. ליהודים שישירו את ההמנון "נפש יהודי הומייה" מגיל שלוש, יבקרו בחברון, "עיר האבות", על מנת ללמוד כיצד במורשת היהודית יודעים לסגור רחובות, לרסס גרפיטי גזעני על הקירות ולכלוא את האחר בתוך גטאות. ליהודים שיגידו "העם דורש צדק חברתי", וידברו למעשה על "הגזע היהודי דורש צדק חברתי".  לא, הגברת יחימוביץ', אותי לא תמצאי עומד שם. אותי לא תמצאי מדבר על עוולות בעלי ההון ונישול החלש בחברה, בעודי תומך, מממן ומאשר את ניצולו של האחר. בעודי מדבר על "ציונות" לכאורה, שהפכה היום לשם קוד ללאומנות משיחית. כאשר יחימוביץ' תשנה את מושג החברה שלה, כאשר היא תדבר על חברה אוניברסלית, על מעמד הביניים הכולל את כולם, אז יהיה לנו על מה לדבר. מי שמוכן למה שמתחיל כמעין "פרמטיזם" ופשרנות מוסרית, ונגמר בהצדקת עוולות ופשעים בשם אותה "מטרה", אני אומר לו – לא בבית ספרנו. על פשרנות ופרגמטיזם כזה שמענו כבר אצל רובספייר ואצל מי שהצדיק את הטרור שלו. את רוצה לדבר על שמאל? דברי על שמאל. דברי על שיח כלכלי אידאולוגי, אבל על שיח כזה שיהיה אזרחי, ולא מילטריסטי ומסוכן.  את קולי כבר הפסדת, ואני סבור, ואף מקווה, שאם תמשיכי כך תפסידי גם את קולותיהם של אחרים. מי יודע, על מצביעי קדימה כנראה תצליחי לעבוד, אולי כדאי לך לשכור את ראובן אדלר לשירותיך. עבור מתחזי שמאל אחרים זה כבר עבד.

 

5 תגובות בנושא “הכובע הכפול של יחימוביץ'

  1. בעניין שלי יחימוביץ', אכן, היא מנסה לחזר אחרי מדורת השבט. יש כבר שלי יחמיוביץ' אחת שלא עושה זאת, קוראים לה זהבה גלאון. מידת ההשפעה שלה זניחה והיא עשתה הרבה פחות לקידום האג'נדה של השמאל מאותו ברק מ-99 שאתה כל כך לא סובל (גם אני לא סובל אותו 🙂 )

    חוץ מזה, מסכים עם הרבה ממה שאמרת, מלבד כמובן הקישור שאתה עושה בין המדיניות הרפובליקנית במיינסטרים ל"יד הנעלמה". "היד הנעלמה" לא מכירה במושג too big to fail, בין אם זה לב לבייב או חברות רכב מדטרויט. חורבן כלכלי מתרחש תמיד כשממשלות מתערבות, וכך קרה גם בארה"ב ובאירופה. דווקא מדיניות רווחה סוציאליסטית רוששה את האירופאים – ולראייה גודלו המצומק של הסקטור הפרטי ביוון. בארה"ב מדיניות של "אשראי לכל פועל" מגובה בבנקי משכנתאות סמי-פדרליים ניסתה להפוך מתן משכנתה – שזו פעולת הלוואה מסוכנת בשוק הפרטי, למשהו חסר סיכון ע"י גיבוי ממשלתי. האם זה פלא שהתפתחה שם בועת נדל"ן ?
    בארץ אני חושש שלא נראה את מה שאתה רוצה – או את מה שאני רוצה- שוק חופשי חזירי וחסר רסן שבו יזמים תאבי בצע משפרים לכולם את איכות החיים בשביל בצע כסף. במקום נראה אוליגרכים חסרי כישרון מיוחד נתמכים ע"י מוסדות שילטון שמפנים להם מהדרך כל איום. ראיתי היום הרצאה מעולה של ד"ר ירון זליכה בנושא הזה (הרצאה מיום שני, לא ההרצאה הישנה שלו שמסתובבת ברשת.) :

    אהבתי

    1. וודאי שבסופו של דבר היא מכירה ב"too big to fail". הרבה לפני אובמה, בוש ניסה להציל את ג'נרל מוטורס, והובר בזמנו החל לספק סובסידיות ממשלתיות. ממשלות הימין מאמינות, כמובן, ביד הנעלמה, עד שהיד הנעלמה הזו נעלמת עבורן. להציל את ג'נרל מוטורס זה כבר מעשה שבהכרח, לא מדיניות סוציאלית (ארה"ב לא הייתה יכולה להרשות לעצמה עוד עשרות אלפי איש לשוק האבטלה). מה שאתה מדבר על משבר הסאב-פריים בארה"ב, הוא בדיוק ההפך הגמור.
      היו אלו הבנקים (בתמיכת הממשלה, כן) אשר נתנו משכתנאות ללא כיסוי למעמדות נמוכים, בידיעה שכאשר הם לא יוכלו לשלם, הבנק יעקל את הנכס, ימכור אותו מחדש במחיר גבוה יותר, וגם ירוויח מהמשכנתא עצמה. הבנק, כמובן, יודע כי יש כאן "רמאות", כי בסופו של דבר זהו רווח שנשאר בבנק ולא יוצא החוצה. אך לא מעניינו לעסוק במאקרו כלכלה ובהשפעה שיש לו על המשק, הרי מדובר ב"שוק חופשי". בשוק שאינו חופשי, לא רק שהממשלה לא הייתה נותנת לזה יד, היא הייתה אוסרת על הבנק לתת משכנתא למי שאינו יכול לשלם אותה, וגם מפקחת על כך שיקיים את זה (בדיוק לשם כך הוקם הFDA על ידי רוזוולט, שכמובן נעלם מן השטח לאט לאט על ידי מדיניותיהם של רייגן ובוש).

      לגבי האוליגרכיה בישראל, אין ספק שאתה צודק, וגם זליכה צודק. אך כפי שהוא טוען, וכפי שגם אני טוען, הפרטה חסרת רסן היא לא מה שיפתור את האוליגרכיה הזו. זאת משום שההפרטות הללו נעשות תמיד לטובת אותה אוליגרכיה (ע"ע המכרז של בז"ן לטובת האחים עופר, פרשיית הגז המצרי, ניסיון ההפרטה של הנמלים והפרטת הקרקעות האחרונה בוו"דלים). מעורבות ממשלתית אין פירושה שהממשלה אומרת – טוב, אין תחרות, אני מלאימה את הכל, מסדרת ג'ובים למקורבים, דירות למי שאני רוצה לתת וכו'. פירושה שהיא אומרת: אני רוצה שתהיה יוזמה פרטית, אך בדיוק על מנת להגן על אותה יוזמה, אני צריכה למנוע היווצרות של גרעיני שליטה ריכוזיים. "שוק חופשי" לחלוטין הוא לא אפשרי בעולם מתועש, אולי באמריקה החקלאית של המאה ה17. משום שכאשר אתה אומר היום "שוק חופשי" אתה גם מתייחס למפעלים ולחברות הגדולות כאילו הם אינדיבידואלים, כאילו ישנה תחרות אמיתית בינך או ביני לבין האחים עופר. אבל אתה, יהונתן, לא באמת יכול לבנות או לקנות נמל, ואם אתה תפסיד כסף הבנק יעקל לך את הבית, ולא תקבל מהמדינה תמיכה. זהו הבור שהקפטליזם כורה לעצמו: מצד אחד הוא אומר: אני לבד יכול להצליח, שאף אחד לא יתערב, ומצד שני הוא מגיע בסופו של דבר למצב בו אין תחרות יותר, רק מונופולי שליטה, ואומר לך: סתום ת'פה, אני מנהל את העניינים עכשיו.

      אהבתי

      1. שוב, זה שבוש עשה או ניסה לא הופך את זה לקדוש. להיפך, מבחינתי מישהו כמוהו הוא מסוכן יותר, כי לפחות לאובמה יש את האינטגריטי לומר שהוא מה"מתערבים" ולא מעמיד פנים של תומך ממשל קטן וכו'.
        נכון שפיטורי אלפי עובדים בGM זה לא דבר נחמד, אבל אם המפעל הפסיד כסף אז למה שמשלם המיסים יסחוב את זה על הגב שלו.
        יש תמיד סיכוי שבסוף ההשקעה בGM תשתלם, אבל הסיתברותית זה בדרך כלל לא עובד והופך לבור ללא תחתית. הייתי מפרט עוד אבל חברה שלי מתחילה להתעצבן.

        אהבתי

  2. מה אתה רוצה? היא מנסה לזרום על הגל החדש הזה של אין ימין ואין שמאל, יש אותי. היא רואה איך קדימה והליכוד הצליחו יפה ללא שום מצע שהוא והיא רוצה גם – רוצה שהעבודה תהייה מפלגה אמיתית ולא תמות לגמרי. בנוסף היא צריכה להשתלט על הדבר הזה של ה"שמאל הציוני" לפני שהשמאל הציוני האמיתי יחשוף את פני היאיר לפיד שלו, ולפני שתקום מפלגה חברתית מהאוהלים, עם או בלי דרעי ויאיר לפיד. בקיצר היא משחקת משחק אבוד שהיא מסרבת להכנע בו.

    משחק הכסאות הישראלי לא נח לרגע – השאלה רק למה לעסוק בו בכלל כשיש דברים הרבה יותר מעניינים לעסוק בהם עכשיו. מרגול או שלי הן רק זבל של כותרות, צורה נטולת תוכן, משהו למלא בו את המהדורת הריקות שלא יודעות להתמודד עם הדרך בה אנשים חיים ומתקשרים במאה ה-21. חבל לתמוך בזה.
    לעסוק בשלי זה כמו לעסוק ביעקב שווארמה.

    אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s