פוליטי·פרגמנטים

הברק אותו הברק, והים אותו ים. וגם: בגידת השמאל

לא צריך להיות שחקן שחמט מקצועי בכדי לצפות את מהלכי ברק ונתניהו. כתובת המלחמה בספטמבר הייתה על הקיר מן הרגע הראשון של מחאת האוהלים, ואולי כבר מניצני המשברים הקואליציוניים דאשתקד. ברק וודאי מחכך ידיו בהנאה בעודו מתכנן את מבצעו הבא בעזה, מתדרך אלופים, עובד בלשכה עד שעות הערב המאוחרות. כמו מייק טייסון לפני קרב או כזאב לקראת הציד, ברק עומד תמיד דרוך ומוכן למלחמה, שעתו היפה ביותר. כמו עבור איש השב"כ, השלום עבור ברק הוא מצב בלתי נסבל. משעמם לו, לברק. הוא יושב במשרדו ומחכה לטלפון. מחכה לשיחה מאוחר בלילה, אשר תזעיק אותו להציל אותנו מן האיומים הקיומיים. הדיונים הפרלמנטריים המשמימים הללו, המחאה החברתית הטורדנית הזו, עבודת המשרד היום-יומית הזו, מזכירים לו את ימיו האפלים במפלגת העבודה. הם מזכירים לו את אותם ויכוחים מתישים במרכז המפלגה, את אותם ברבורי שכל ועבודה פוליטית שהפריעו לו לבצע את עבודתו הקדושה.

לא היה יכול להיות תזמון טוב יותר לפיגוע באילת עבור ברק, שהיה הראשון שקפץ ודיבר על פעולות "תג מחיר", לפני שנספיק להגיד ג'ק רובינסון או שאיוב קרא יספיק לקרוא לפירוק מחאת האוהלים בעקבותיו. עבור מי שהמלחמה היא לחם חוקו, הפיגוע נותן את התירוץ המושלם למבצע מיותר נוסף בעזה. הרבה תיאוריות קונספירציה מופיעות בשיח האינטרנטי בזמן האחרון, חלקן אף מרחיקות לכת וטוענות כי ברק ידע על ההתראות על הפיגוע ונמנע באופן מכוון מלהתייחס אליהן. אני לא נוטה להאמין לטענות הללו, לא משום שברק אינו מטורף או חסר אנושיות מספיק בכדי לקבל את ההיגיון הזה, אלא משום שהוא איננו מטומטם עד כדי כך. בכל זאת, ישנן הרבה שאלות שעולות מן הסיפור הזה. ב"הארץ" ובידיעות דיווחו על התראות שנמסרו לפני הפיגוע, גם על ידי ירדן וגם במערכת המודיעין. כמו כן מדווח על עימות חריף בין השב"כ לצה"ל, כאשר בשב"כ טוענים כי לצה"ל נמסרה התראה ממוקדת על הפיגוע שעות רבות קודם לכן. כמי שבעוונותיו שירת בחיל המודיעין, אני יכול לספר כי בלשון הביטחונית, "התראה ממוקדת" פירושה ידע מדויק ואמין על ניסיון עתידי שיתרחש בשעה ובמקום מסוימים. מערך המודיעין מקבל בכל יום עשרות התראות. חלקן הגדול הן התראות סרק. למשל: נניח כי X דיבר על כך שהוא מעוניין לבצע Y בזמן כלשהו בעתיד. אם X אינו מוכר כחלק מרשת כלשהי,  אין מידע עליו מן ההאזנות וזהותו אינה ידועה, בדרך כלל מדובר באיזו כוונה ערטילאית או דיסאינפורמציה. לעומת זאת, אם נעשה שימוש בקודים מסויימים שהוכרו בעבר כמצביעים על כוונה מידית לפעולת טרור, אם מספר טלפון ידוע חויג, אם זהות המתקשר או הנמען ידועות, או אם ישנו זמן אם מקום לפעולה, ההתראה נמסרת מידית לשב"כ למטרות סיכול.

נתניהו מיהר להוציא הודעה לתקשורת לפיה האחראים לפעולה נתפסו ובאו על עונשם, שעות ספורות לאחר הפיגוע. האחראים, כלומר: המבצעים, שולחיהם, ומשתפי הפעולה. מכך יוצאות שתי אפשרויות: או שנתניהו משקר, אפשרות סבירה בעליל, וההפגזות בעזה התבצעו באופן שרירותי על סמך מידע קלוש, או שהיה מידע מדויק כבר קודם לכן על החוליה, על כוונותיה ועל כל החברים בה. מטבעה, העבודה המודיעינית, כמו זו המשטרתית, לוקחת זמן. איסוף חלקי הפאזל בזה אחר זה, חיבור מספרי הטלפון לשמות, מציאת ההיררכיה הארגונית והביצועית, ומעקב אחר פעולותיהם ומיקומיהם של החברים בה. אם לא היה מידע קודם, בשום עולם אפשרי לא ניתן היה להשיג את כל המידע הזה בטווח הזמן של השעתיים בין הפיגוע לבין הכרזתו של נתניהו. אם היה מידע קודם, המידע הזה צריך היה להיות מדויק מספיק על מנת להוות התראה ממוקדת, על מנת להכיר את הפעילים, את תכניותיהם,  ואת שעת ומקום הפיגוע המתוכנן.

המערך המודיעיני בעשר השנים האחרונות עובד כמו כפפה. הסיבה להפסקת פיגועי ההתאבדות של החמאס והמעבר לפעולות במעברי הגבול היא בעיקרה הצלחתו לדעת על תכנון הפעולה הרבה קודם לכן, למקד אותה ולמנוע אותה. בשטח קטן, שתלוי בישראל לחלוטין בכל אמצעי תקשורת, מוגבל ביכולת שלו לייבא אמל"ח ולאחר שאיבד רבים ממומחי החבלה שלו, לחמאס קשה הרבה יותר להוציא לפועל פעולות בנוסח חיזבאללה או אל-קעידה.  לפתע אנו שומעים על פעולה שיצאה מעזה ואורגנה שם, שכללה כניסה מסובכת של חמושים רבים לשטח ישראל, מספר מוקדי פעולה בתזמון מכוון, הפעלת מטענים וירי נ"ט על אוטובוסים. כל זה התבצע כביכול על ידי ארגון שפעמים רבות נכשל ביצירת מטענים שמתפוצצים בעת בנייתם, שהמיטב שהצליח לייצר הם מספר טילי כתף לא מדוייקים, שהמשמעת הארגונית בו שואפת לאפס, ושבנוסף לכך מכחיש כל קשר לאירוע.

הצלחתו של הפיגוע האכזרי הזה, אשר תוכנן היטב, בקפידה ולאורך זמן, נובעת מכך שהוא באמת לא תוכנן על ידי החמאס. עבור החמאס פיגוע כזה מגיע בעיתוי לא טקטי בכלל: לפני ספטמבר, לאחר הסכם הפיוס עם הרשות וכאשר הוא חלש מבחינה צבאית. מה גם שהחמאס, בדרך כלל, אינו נוטה להכחיש פעולות שהיה אחראי להן. בדרך כלל אנו מקבלים דווקא נאומי גאווה והשתלחות.

לא, על הפיגוע הזה רשום "אל קעידה" באותיות גדולות. על התכנון, על היכולת הצבאית לייצר אותו, ועל המוטיבציה החדשה לאחר האנרכיה שנוצרה עם נפילת משטר מובארק. אנחנו יודעים את זה, מערכת הביטחון יודעת את זה, וברק ונתניהו יודעים את זה.

אך מבחינת ברק ונתניהו, הפיגוע הוא הזדמנות פז להיכנס לעזה,  אותו הדבר שהם תכננו זה זמן רב לעשות.  ברק יקבל את תקציב הביטחון שלו, ישחק בחיילים, ויפתיע במתקפה באמצע הלילה שתצליח להרוג פלשתינים רבים ולהשיג "מאזן אימה", או "תג מחיר". נתניהו יוכל לעשות את מה שהוא עושה הכי טוב: להיראות חשוב בטלוויזיה. כמו לאחר השריפה בכרמל, ייצא נתניהו מחוזק. ידווח לנו ישירות מן המטוס, או מן הטנק, ויזכיר לנו עד כמה התגעגענו אליו.  מהר מאוד נוכל לשכוח את לוף, לאף, איך שלא קראו לה, את 300,000 הסמולנים בכיכר תחריר או מוזיאון תל אביב, ונחזור לעסוק בעיקר: איראן והאיום הערבי.

לשם שינוי, ישנו איום ריאלי. אל-קעידה הוא ארגון רדיקלי, חסר פשרות, אשר קורא תיגר על אורח החיים המערבי עצמו. אין לו דרישות מדיניות קונקרטיות, אלא מטרה איסלמית גלובלית. בניגוד לחמאס, זהו גם ארגון בעל כוח רב ומשמעת, שיכולתו לבצע פיגועים גדולים היא ממשית בהרבה.

יש הרבה אפשרויות מדיניות לפעולה. כמו, למשל, לתאם פעילות צבאית משותפת עם השלטון המצרי החדש, שאל קעידה מסכנת אותו לא פחות משהיא מסכנת את ישראל בהשתלטות שלה על סיני. כמו, למשל, לשתף פעולה עם הממשל האמריקני שרואה בו איום גדול בהרבה. כמו, למשל, להפסיק את המצור הימי על עזה לטובת שיתוף פעולה עם הרשות, במקביל לדרישה להגברת הפיקוח שלה על מעבר הסחורות במעבר רפיח יחד עם הדרישה הדומה לצד המצרי.

כל זה מעניין את נתניהו וברק כשלג דאשתקד. תנו לנו מבצע בעזה, תנו לנו תג מחיר, הם דורשים. תנו לנו להשתיק את כל אלו המברברים על יוקר המחיה באמצעות הפחדה בטחונית, באמצעות סיפוק תאוות דם של נקמה, באמצעות עוד ועוד מאותו מנגנון שהשתמשנו בו במשך שנים. הם,כמובן, לא הבינו כי השטיק הנ"ל כבר מוצה עד תום. הוא ממשיך אולי לעבוד על הדור הקודם והוותיק, שכבר איננו מבקש לחיות אלא מסתפק בהשרדות. אך הדור שלנו יודע מה אתם מתכננים, והוא ידע והתריע על כך כבר לפני חודשים. מה שעצוב עוד יותר הוא, שמתוך מכלול שקריהם של ברק ונתניהו, כבר איננו יודעים לברור את המוץ מן התבן: וגם לנוכח איום ממשי כבר איננו מאמינים מראש כי הם יוכלו להתמודד עמו. כלומר, גם מן הבחינה הבטחונית צבאית גרידא, אינני סומך, ואני סבור כי כך מרגיש גם הרוב, על אותם מטורפים אופורטוניסטים. כמו שלטונו של אסד, הפך שלטונם של ברק ונתניהו לבלתי לגיטימי כבר מעצם היותו, כבר לפני פעולותיו בפועל, שהן ידועות מראש.

כל זאת, כמובן, אינו מפחית, ואסור שיפחית, מן המחאה על הזכות לחיות ועל הזכות לחברה שווינית וצודקת יותר, מחאה שהייתה נכונה ותמשיך להיות נכונה, ואיננה עומדת בסתירה לאירועים האחרונים. גם היום צריך לקצץ בתקציב הביטחון אשר מבוזבז לשווא. גם היום מבוזבז הון כלכלי על העוול המוסרי של ההתנחלויות. גם היום חוק ההסדרים מונע חלוקה תקציבית הוגנת. גם היום שטייניץ צריך ללכת יחד עם נתניהו, גם היום אנו יודעים שוודעת טרנטברג תהיה ספין נטול שיניים. דבר לא השתנה, ואסור לתת למחאה הזו לדעוך. גם כאשר הם ינסו ממש חזק, גם כאשר הם יפחידו אותנו עם הפגזות בעזה וטילים באשקלון. זמנם ללכת הגיע, והוא הגיע מזמן. כל נסיונותיהם להמשיך ולמכור לנו מצגי שווא צריכים רק להבהיר לנו יותר עד כמה הם צריכים ללכת.

 

בנושא אחר:

בראיון עם גידי וויץ, מספרת לו שלי יחימוביץ' כי היא איננה רואה בהתנחלויות פשע, כי היא תומכת בביקורי מורשת פשעי ישראל בחברון וכן באינדוקרינציה מבית מדרשם של גדעון סער וצבי צמרת לטמטום ילדי ישראל באמצעות הימנונים והחינוך היהוויסטי משיחי לאומני. בין אם היא עושה זאת על מנת להתחנחן בפני הקונצנזוס, ובין אם היא חושבת באמת ובתמים ששליטה צבאית ודיכוי אוכלוסייה של שני מיליון איש, שלא לדבר על דחיקת הפריפריה ומעמד הביניים לטובת חזון משיחי שאבד עליו הכלח, הוא דבר ראוי שאין בו פגם, היא פסלה עצמה סופית כמועמדת שמאל, ומוזמנת לרוץ ברשימת האיחוד הלאומי. לחלופין, היא יכולה להצטרף ל"קדימה" ולשנות את השם ל"ציפי לבני". בפעם הבאה שהיא מדברת על שלטון הטייקונים, על מאבק הפועלים ועל זכויות חברתיות, זכרו על מי היא מדברת כאשר היא מדברת על "פועלים".

מדובר בתופעה מדאיגה למדי, מפני שהשרץ הנקרא "מפלגת העבודה", על כל מועמדיו (למי שתהה, הרצוג, פרץ, או מצנע אינם זוכים מן ההפקר, ואני מאחל להם לסיים את הקריירה הפוליטית שלהם במהרה) איננו מספק אלטרנטיבה שלטונית בשום מובן. מר"ץ עדיין תקועה בחזון האליטיסטי המתנשא והמנותק שלה עוד מימי ביילין הנוראים. וחד"ש, ובכן, מי שמעוניין להצביע למפלגה שהמזכ"ל שלה, מוחמד נפעא, תומך במשטר הסורי ומגנה את הפגנות האזרחים שם, ועדיין קורא לעצמו איש שמאל, מוזמן לעיין בהיסטוריה של מי שראה את סטאלין כ"שמש העמים" והצדיק רצח של מיליונים.

השמאל הפוליטי, כהרגלו בעשרים השנים האחרונות, מוכר עצמו לכל נבל המרבה במחיר. מה שהתחיל כתסמונת ברק, ממשיך במסורת יחימוביץ'-הרצוג מצד אחד, ובנפעא מן הצד השני. ראוי להקדיש פוסט מיוחד לעניין, אך בינתיים אסתפק בקריאה להקמת מפלגת שמאל חדשה ואמיתית, אשר תספק לנו סוף סוף אלטרנטיבה פרלמנטרית. נכון לעכשיו, אני חושב שאצביע לעזרא טיסונה ומפלגת הקזינו שלו. אם ראשי המערכת הפוליטית מהמרים על חיינו מדי יום, לפחות שגם לי יהיה מותר.

21 תגובות בנושא “הברק אותו הברק, והים אותו ים. וגם: בגידת השמאל

  1. אז מה הפתרון? לפצל את השמאל, ולפצל אותו עוד ועוד?
    שלי יחימוביץ' מדקלמת סיסמאות פרגמטיות על מנת למשוך קולות.
    היא מצהירה על עצמה כמרכז על מנת להגיע לאן שהיא רוצה להגיע.
    נו ניחא, גם אני רוצה שהיא תגיע לשם.
    מכיוון שכל התעקשות על נושא הכיבוש וההתנחלויות תוביל רק לפיצוץ,
    וממילא הדברים לא לגמרי בידינו, אלא גם בידי האמריקנים והערבים,
    עדיף ככה.

    אהבתי

    1. אם היא מדקלמת סיסמאות פרגמטיות על מנת למשוך קולות, אין שום הבדל בינה לבין ציפי לבני או נתניהו עצמו. מה זאת אומרת תוביל לפיצוץ? אז זה אומר שאני צריך להצביע לה בקריצת עין ("שנינו לא אוהבים התנחלויות, אבל אני זורם איתך כשאת עובדת על שאר הבוחרים"), כדי לא להכעיס אף אחד יותר מדי? אלו בדיוק הדברים שמחליאים אותי בממשלת נתניהו, הניסיון הזה לייצר קונצנזוס מזוייף. אם היא רוצה להיבחר, שתהיה מספיק אמיצה להגיד מה שהיא חושבת. מי שמתחיל מפרגמטיות בבחירות ממשיך בפרגמטיות גם לאחר מכן. אם לפינוי התנחלויות אין רוב דמוקרטי בישראל, לפנות אותן תוך כדי שקר לבוחרים גרוע בהרבה מלא לפנות אותן בכלל. אני נוטה להאמין שמי שאומר אמת לאורך כל הדרך לא צריך להסתתר גם לאחר מכן, ומי שמשקר לאחרים ישקר גם לי.

      אהבתי

      1. נ.ב – פינוי ההתנחלויות, בסיני כמו גם בעזה, אף פעם לא נשען על רוב דמוקרטי או על משאל עם.

        אהבתי

      2. הייתי רוצה להגיד שיש הבדל. פעמים רבות ראיתי אותה מדברת בגבורה, גם למשל בנאום האחרון שלה בכנסת על חוק הוודלים. מן הצד השני, היא נוטה לנסות להתחבב על מי שעשוי לקדם את הקריירה שלה, תכונות "קדימה" ידועות. ראשית – התמיכה המטופשת שלה בחולדאי, והעובדה שהיא הטילה רפש ושקרים בכדי להכפיש את דב חנין, שמייצג בדיוק את הדברים בשמם היא דואגת להטיף. חולדאי פעיל חברתי? נו באמת, על מי היא חושבת שהיא עובדת?
        שנית, גם עם ברק היא הלכה עד הסוף. אני זוכר שכאשר נודעו תוצאות הבחירות, היא ישבה בפאנל עם אמנון אברמוביץ'. אברמוביץ' טען אז שנתניהו ילך על ממשלת ימין בשיתוף העבודה. יחימוביץ' אמרה שאין סיכוי, שברק יהיה חכם מספיק ללכת לאופוזיציה, ושהיא בחיים לא תצטרף לקואליציה כזו. כמובן שברק הצטרף, ויחימוביץ' איתו, אז בתירוץ של "להישמע לדרישות המפלגה". לאורך כל הזמן הזה, בזמן של פשעי ממשלת נתניהו, יחימוביץ' ניסתה לא להרגיז אף אחד ולא הלכה עם המורדים, עד שברק בעצמו פירק את המפלגה. אגב, גם על פרץ היא שפעה מחמאות כאשר הצטרפה לפוליטיקה, מה שהיום נשמע אחרת לגמרי.
        במאבק של העובדים הסוציאליים, היא פשוט השפילה אותם, ועזרה לעיני, משרת הממשלה והאופרטוניסט הגדול מכולם, לסגור את ההסכם המביש הזה.
        אם את חברה של עופר עיני, גדעון סער ורון חולדאי, אם בתמונת הקידום שלך את מצטלמת עם סירים בבית (כדי להראות: אני לא רק לוחמנית, אני גם אשת בית טובה. יענו – אתם, הגברים, אל תראו בי מישהי מאיימת, אני בעצם לא מזיקה), ואם את לא מתנגדת להתנחלויות, את לא יכולה לטעון שאת בעד זכויות נשים, בעד זכויות העובדים ובעד סולידריות חברתית.

        אהבתי

    1. אם אתה מתכוון לאופן ההתנהלות של הממשלה, בהחלט אפשר להתייחס לכך כסוג של קומדיה. קומדיה טראגית, אולי.

      אהבתי

  2. אחלה פוסט, אני גם חשבתי לא מזמן שזה יהיה צפוי למדי שפתאום יהיה פיגוע. כידוע אחת מהדרכים הכי קלות להסיט את העם מבעיות הפנים היא ליצור בעיות בחוץ, או לכל היותר… לאפשר אותן 🙂

    אהבתי

  3. לא שהייתי רוצה לקלקל את תיאוריות הקונספרציה, אבל איך הגענו למסקנה שמדובר בוודאות בפיגוע מבית היוצר של אל-קעידה דווקא ולא של החמאס? כי הוא פיגוע מתוכנן? כי מישהו עשה שימוש בטיל כתף? האירוע הזה, על אף התוצאות הטרגיות, הוא דווקא תוצאה של פעולה די פשוטה ברמה הטקטית. גם אם היה מדובר בפעולה מסובכת, ההנחה שהחמאס אינו מסוגל לבצע פעולה כזו, עם כל הצער שבדבר, מאוד לא נכונה. החמאס כבר חתום על פעולות טרור הרבה יותר מתוחכמות, ברמה הטקטית לפחות, שבוצעו על ידו (כך למשל, חטיפת גלעד שליט). זהו גוף מאומן וממושמע, אולי אפילו יותר מאל-קעידה, הנשען על אידיאולוגיה היטלרסטית בבסיסה, בצירוף של קנאות דתית, סתם בשביל הכיף.

    מכל מקום, עם כל הכבוד לפסיכואנליזה של נתניהו וברק (ויש כבוד), ככל הנראה שלחמאס יש יותר מיד ורגל באירועי הימים האחרונים. כשזה המצב, כנראה שמותר למדינת ישראל להגיב למה שקרה, וזאת גם מבלי לייחס תכונות פסיכוטיות-סדיסטיות לעומדים בראשה.

    זה לא אומר שמחאת האוהלים/הקוטג'/מעונות היום/ הרופאים/ הסטודנטים והשד יודע מה עוד מוצדקת או לא מוצדקת. פשוט הקישור בין הדברים נשמע קצת מופרך. אפילו יותר מקצת.

    אהבתי

  4. 1. אוקיי, שרלוק. בוא נניח לרגע שלחמאס ישנה את היכולת הטקטית לבצע פיגוע בקנה גודל כזה, אף שעל סמך ניסיון העבר זה נשמע לי מופרך למדי. מה האינטרס שלו? מה המניע? שבועיים לפני ספטמבר, היכן שישראל צפויה לגינוי בינלאומי, הפלשתינים צפויים להכרה באו"ם שתחסם רק על ידי וטו אמריקני כפוי, בוחר חמאס לבצע פיגוע בסדר גודל שברור שישבור את הכלים?

    2. לעומת זאת, כפי שצויין, לנתניהו וברק יש אינטרס ברור ומובהק לשבור את הכלים. עובדה, זה עבד מצויין. סדר היום החברתי נעלם, כל העיתונים מלאים בכתבות על הנעשה בדרום, הביטחוניסטים המתלהמים חזרו להופיע בתקשורת.

    3. מופרך? לפי כמעט כל תחזית אפשרית, נתניהו מתכנן מלחמה בספטמבר. לפי התרעותיו של מאיר דגן, לפי רבים במערכת הפוליטית,, לפי רבים בתקשורת בעלי מידע פנימי. מדובר היה בכמעט קונצנזוס וודאי. והנה, הפתעה, עילה מצויינת למלחמה. עילות, ידידי, ישנן תמיד. אתה באמת חושב שמדובר בהתפעה לא מתוכננת? בחיסול ישיר וממוקד, בתגובה של ברק שהגיעה שניות לאחר הפיגוע, בנאום מהונדס היטב של נתניהו שעה אחרי? שוב, אני לא טוען שהם תכננו את הפיגוע או התעלמו ממנו במכוון. אני טוען שהוא מהווה עבורם את התירוץ המושלם להתחיל משהו שהם תכננו בכל מקרה להתחיל.

    אהבתי

    1. אז ככה:
      1. שים לב לכך שהפיגוע האחרון נעשה תוך ניסיון (אולי לא מוצלח) לטשטש את עקבות החמאס בפעולה – החמאס הכחיש מיידית כל מעורבות, הפיגוע בוצע לא על הגדר בין ישראל לעזה, אלא על ידי אנשים שיצאו מעזה לסיני ומשם תקפו. לגבי האינטרס שלו והרציונל בבסיס התקיפות האלה, אתה יכול לקרוא את אמנת החמאס ולהבין שככל הנראה, אתה והחמאס תופשים את המונח רציונלי בצורה קצת שונה.

      2. גם אם זה היה נכון, מה זה אומר?
      למעשה, מעצרה המתוקשר של מרגול בתחילת השבוע הוא זה שדחק מהכותרות את יושבי האוהלים ברוטשילד, רק כדי להידחק בעצמו הצידה מספר ימים לאחר מכן על ידי האירועים בדרום.
      זו טיבה של תקשורת. מה שמעניין אותה היום, לא באמת מעניין את התקשורת לגופם של דברים, אלא רק מעביר את הזמן עד שיבוא הדבר המעניין הבא. הטיפול באייטמים לא נעשה לפי דרגת חשיבותם לחיים כאן, אלא רק לפי כמות האייטמים האחרים באותה תקופה שיכולים למשוך רייטינג.
      לנסות להסיק על קשרים לוגיים מתוך תחלופת הנושאים בתקשורת היא קצת חסרת טעם. הרבה אנשים "הרוויחו" לפי השיטה הזו, מהאירועים בדרום. באותה מידה, יכולנו להגיד שברק וביבי עשו יד אחת להוריד את פרשת מרגול מהכותרות בגין אירועי הדרום. אני חושב שדי ברור שזה לא המצב.

      3. טוב, עם "קוצנזוס וודאי" אני לא מתווכח. ובכל זאת – אנשי ביטחון, ומאיר דגן הוא לא יוצא דופן בהקשר הזה, תמיד ידברו בהקשר של התרעות ואיומים על מדינת ישראל (בוודאי כשקיצוץ עומד על הפרק או כל שאנו קרבים למועד אישור התקציב). הם לא עושים את בכוונת מכוון. זה פשוט העולם שהם מכירים. אם כל נאום כזה היה מעיד על מלחמה ממשמשת ובאה, הייתה מתרחשת כאן מלחמה כל שבוע בערך.

      נכון, יכולה להתרחש כאן מלחמה בסטמבר, כמו שיכולה גם באוקטובר, או בכל חודש אחר. מלחמות בד"כ אינן פרי תכנון מוקדם של מי מהצדדים, אלא הסחפות של תגובה ותגובה לתגובה. מוזר איך למרות שבכל תחום אחר המדינה מתנהלת בבלאגן מוחלט, דווקא כשמדובר בענייני ביטחון, מייחסים להנהגה תכנון מוקדם (גם עם זדוני) של כמעט כל מהלך במזה"ת.

      אהבתי

  5. אתה סתם עוד אחד מאלה שתומכים בלאום הפלשתיני ושונאים את הלאום היהודי. כל השמאלן-קיצון ישראלי הזה שמתחבר ישר לימין-הקיצוני הפשלתיני. מדינה יהודית זה חטא שאין כמוהו, אבל מדינה פלשתינית זה החסד האולטימטיבי… הם אלו שתוקפים אותנו, הם אלו שמסרבים להכיר בקיומה של מדינה יהודית, הם אלו שמסרבים לשקם את הפליטים הפלשתינים ומשתמשים בהם להתנגחות בישראל. גדר גבוהה וישישרפו השכנים. רק ככה נוכל לטפל בבעיות שלנו – אי אפשר לבנות בית ולטפח גינה כשהשכן כל הזמן מחבל לך.

    אהבתי

    1. יפה מאוד, היא כותבת לעניין. אני מוכרח להודות שלא הכרתי את התנועה קודם לכן.
      יש להם סיכוי לעבור את אחוז החסימה? בכל מקרה, אני צריך לקרוא עוד.

      אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s