פוליטי·פרגמנטים

פירשו מהכנסת!

דיקטטורות מוצלחות אינן מופיעות בדרך כלל כרעם ביום בהיר.  לאחר שקיסר חצה את הרוביקון ופלש לרומא, ולמעשה הדיח את הרפובליקה המכהנת ואת הקונסולים הנבחרים, הוא לא הכריז על ביטולו של הסנאט, על חיסולם של הטריבונים ועל סופה של הרפובליקה. קיסר היה חכם יותר: הוא הרגיע את אויביו על ידי כך שהשיב אותם לרומא (את ברוטוס ואת קיקרו) באם יערקו ממחנהו של פומפיי, ובו בזמן שלל מהם את כל כוחם על ידי כך שביצע מאות מינויים אישיים לסנאט. הסנאט המשיך לפעול כרגיל לכאורה. כמובן שהוא הפך למעשה לגוף ריק מתוכן. המשמעות השלילית של המונח דיקטטור מקורה במינויו של קיסר את עצמו לתפקיד.  אך למעשה, משרת הדיקטטור לא הייתה המצאה של קיסר. המשרה הזו קיימת הייתה עוד ברפובליקה המוקדמת, ומשך התפקיד נועד להיות שנה אחת. בעתות חירום, ביקשו המחוקקים להימנע מדיונים ארוכים בכדי שאדם אחד יוכל לקבל את ההחלטות בזמן אמת. התפקיד מזכיר מאוד את סמכותו של נשיא ארה"ב בזמן מלחמה, או את הסמכויות שניתנו לצ'רצ'יל בזמן מלחמת העולם השנייה. אלא שעם תום המלחמה, צ'רצ'יל התמודד בבחירות והפסיד לאטלי. בריטניה הגדולה הבינה כי מלחמה היא אכן זמן ל"דם , יזע ודמעות" ולמנהיגות צ'רצ'יליאנית תקיפה, אך כאשר יש לשקם את הכלכלה והחברה מן האסון האירופי הגדול, יש לחזור לדמוקרטיה תקינה. צ'רצ'יל ידע לפנות את מקומו בזמן ולכתוב את המסה ההיסטורית הגדולה שלו עליה קיבל פרס נובל, והחברה הבריטית ידעה כי כוח רב מדי בידי אדם אחד הוא מסוכן.

קיסר, לעומת זאת, הפך את משרת הדיקטטור למשרה לכל החיים. שינוי מנהלתי, לכאורה. שנה אחת לא הספיקה לקיסר על מנת להגן על הרפובליקה מפני האיומים החיצוניים. אחרי הכל, הבוגדים ואויבי הרפובליקה, פומפיוס וקאטו, סיכנו את שלוותם של האזרחים. קיסר התקין אם כן מה שמכונה היום תקנות לשעת חירום, אלא שהללו, כמו בסוריה ובישראל, נשמרו לאורך כל ימי שלטונו. לאחר הירצחו לא היה צריך עוד לשחק את המשחק הרפובליקני, למרות ניסיונותיהם הנואלים של קיקרו וברוטוס. היה ברור לכל כבר כי החזק מנצח, וכך הכריז אוגוסטוס אוקטביאנוס קיסר על עצמו כיורשו החוקי והביס את מתחריו בקרב.

קיסר הבין את מה שרבים הבינו אחריו: אין דבר שמפחיד את האדם הפשוט יותר משינוי הסטטוס קוו. לאדם הפשוט לא אכפת באמת מי נמצא בשלטון ומי מחזיק באמצעי הכוח, כל עוד הפרוצדורות שהוא מכיר מעולמו הישן נשמרות. כך שהוא "נתן לנערים לשחק לפניו" במשחקי הרפובליקה, הכבוד והסניוריטי, בעוד שהוא שומר בידיו את כל הכוח. בערך מה שאולמרט עשה כאשר תמך במינוי של פרס לנשיאות, ומה שנתניהו עשה כאשר נתן לסילבן שלום את תפקיד ה"שר לפיתוח אזורי".  את הציבור הכללי ניתן היה להפחיד באמצעות האיומים החיצוניים, שתמיד נמצאים שם. ערעור על שלטונו של קיסר הוא כמו ערעור על הרפובליקה עצמה ושיתוף פעולה עם אויביה.

בישראל מתקיימים עדיין כל המוסדות הפרלמנטרים. כל הפרוצדורות ממשיכות להתקיים: חוקים עוברים בקריאה שנייה ושלישית בכנסת ברוב קואליציוני, הממשלה נבחרת כביכול אחת לארבע שנים, בג"צ נמצא שם על מנת לספק את הבלמים הנחוצים, והמיעוטים הערביים עדיין זוכים לזכות הצבעה וחברות בכנסת.  המשחק ממשיך , למרות זעקות השבר של ה"פאשיזם" מצד מספר אנרכיסטים בכיניים. כמו קיסר, נתניהו נהג בחכמה, ולא בכדי הזדעק "להגן" על בתי המשפט מפני יוזמותיו של יריב לוין. נתניהו אינו ברברן צעקני כמו מיכאל בן ארי ודומיו. הוא מבין כי עליו לשמור על הפרוצדורות. הוא מבין כי בג"צ מספק את אשליות הרפובליקה של שארית הדמוקרטים בישראל מחד, ויכול לשמש איל ניגוח מן הצד השני.  כאשר הוא יוצא לנאומי פרופגנדה בעולם, דואג נתניהו לדבר על זכויות האזרח בישראל, הדמוקרטיה היחידה במזרח התיכון, אותן זכויות שהמשטרים הערביים מסביב מדכאים. בישראל ישנן זכויות להומוסקסואלים, הערבים זוכים להצביע, ומתקיימת הפרדת רשויות.  שאריות ההתנגדות של החילוניות הפרלמנטרית נאחזים בדת הבג"צ כמו בקרנות המזבח: נכון, יש לנו ממשלה רעה, אך בג"צ נמצא שם בכדי להגן עלינו. החוק הזה לא יעבור בבג"צ. האופוזיציה לא תיתן לכך יד. העיתונות תעשה רעש. אירופה וארה"ב לא יאפשרו זאת.

משעשע לראות את זעקות השבר של זקני השבט במר"ץ ובמפלגות הערביות: "אנו צועדים במדרון חלקלק", "עוד חוק בדרך לפאשיזם", "לשמור על בג"צ".  הם נדמים כמו געגועיו של קלאודיוס לרפובליקה לאחר שנים של קיסרות. כאילו מחכים הם לאותו רגע גורלי ונורא, לאותה הכרזה סופית, למעין שלט שיציין: "נגמרה הדמוקרטיה! מהיום תשלוט דיקטטורה אכזרית שתדכא את חופש הביטוי שלכם ותשתיק התנגדות".  הרשו לי לאכזב אתכם, אך המציאות מתנהלת בדרכים אחרות. הכנסת לא תבוטל; איש לא יכריז על סיום תפקידו של בית המשפט העליון. הפרוצדורות יישארו, המשחק ישמר.

אך הכנסת איננה מתקיימת זה זמן רב כבר כמוסד פרלמנטרי, יותר כמו הסנאט בתקופת קיסר. ישנו גוף המכונה "אופוזיציה", אך הוא אינו אלא משרתו של הריבון. "קדימה" תזרוק פה ושם הערה בגנותו של נתניהו, אחמד טיבי ימשיך לנאום לקול צחוק הקהל. גדעון לוי ימשיך לכתוב על דיכוי הפלשתינים בעיתון "הארץ", ובג"צ ימשיך להיות מייצג "הסמול הקיצוני". הללו הם למעשה משרתיו הטובים ביותר של נתניהו: רק בזכותם ניתן לשמור על הפסאדה, על מחול המסכות. העיתוי של הצעתו של יריב לוין, רגע לאחר חוק החרם, אינה מפתיעה. אם קיימת הייתה דאגה כי בג"צ יבטל את החוק, הרי שהיא נעלמה מן הרגע בו התקיים האיום להפוך את בג"צ לכפוף לועדות הכנסת. המשחק הכפול של נתניהו הזהיר את בג"צ בקריצה: ראו, אני זה השומר עליכם. אני דואג שתוכלו להמשיך עם המשחק שלכם. אך דעו לכם, שאני מקריב עבורכם, דעו לכם שאתם תלויים בי. אין לי כל ספק כי הצעתו של יריב לוין, איש ליכוד, הייתה על דעתו ובידיעתו המלאה של נתניהו, שנהנה מן הפירות של חוק החרם בקרב הימין, שמר על הממלכתיות לכאורה כאשר "הגן" על בג"צ, ובאותו הזמן שלח לו איום מרומז. האנדרלמוסיה לכאורה שמתנהלת במפלגתו של נתניהו, בה כל אחד מציע הצעות כרצונו,  גם היא משחק מכור מראש שהתוצאה בו ידועה. אין זה אלא שכלול של טכניקת "השוטר הטוב" וה"שוטר הרע" לפוליטיקה. איש אינו חושב כי נתניהו יפטר את לוין או את ליברמן על חתירה תחתיו. ידוע כי נתניהו יודע לחסל את אויביו בחדות ובמהירות כאשר הוא רוצה, כפי שעשה למאיר דגן. אך המשחק חייב להמשיך, הליצנים חייבים להמשיך לבדר וההצגה צריכה להימשך.

לשם שינוי, אינני מבקש לכתוב רק ביקורת, אלא להציע הצעה אופרטיבית. אם חברי הכנסת הערבים מייצגים באמת את הציבור שלהם ולא רק את התפקיד; אם זהבה גלאון וניצן הורביץ דואגים באמת לזכויות המיעוטים, אם ישנם עוד אנשים ישרים כלשהם בשרץ הגוסס המתקרא "מפלגת העבודה", עליהם לפרוש מהכנסת. עליהם להפסיק את אותו נשף מסכות שמוכר את האשליה כאילו מתקיים כאן דיון כלשהו. הסיפור נגמר. פירשו מהכנסת, הכריזו על המוסד הזה כמוסד מת ועל אי קבלתכם את הלגיטימיות של השלטון. באשר לבג"צ, אני מקווה כי לא זו בלבד שלא יבטל את רצף החוקים האחרון, אלא יאשר אותו. המאשימים צודקים: בג"צ חייב להפסיק לשמש כעלה התאנה של השמאל.  שיתוף הפעולה שלכם עם המוסדות הללו הוא שמאפשר להם להמשיך להציג את מצג השווא. אין דמוקרטיה לערביי ישראל. אין להם זכויות, אין להם חלק במדינה, ונוכחותם בכנסת היא לראווה בלבד. אין אופוזיציה ממשית, אין נבחרי ציבור, אין הפרדת רשויות. קראו לילד בשמו: פרשו מהכנסת והכריזו כי אין לכם מקום בה. תנו להצעות החוק לעבור ברוב של 120 קולות, ואל תפסלו אותן בבג"צ.

רק הרגע בו יגמר המשחק, רק הרגע בו הכביסה המלוכלכת תהיה גלויה לכל, רק הרגע בו שקר ה"יהודית דמוקרטית" לא יעמוד עוד, רק אז תחל מפלתה של הקיסרות בישראל.

43 תגובות בנושא “פירשו מהכנסת!

    1. אין לי ברירה אלא להסכים.
      אור אתה מבריק.
      אני בעד שתרים את עצמך עוד שלב ואפילו תארגן את ההפגנה. אני בהחלט מסכים שהגיע הזמן להפטר מכל עלי התאנה ולראות את המלך במערומיו.
      בטח יש לו קטן.

      אהבתי

  1. מסכים ב100 אחוז, אבל זה בדיוק אנארכיזם ואין בזה טיפת בכיינות
    ברגע שאתה מגיע למודעות שהמשחק מכור עלייך להביע את חוסר האמון בו ע"י סירוב לשחק עד שתאמין שהמשחק חזר להיות אמיתי.

    אהבתי

  2. בג"צ צריך להבהיר שלאחר אישור החוק המדינה לא תחשב עוד דמוקרטית, אך אין בסמכותו לקבוע את אופיה של המדינה.
    היכונו לנפילה הגדולה

    אהבתי

  3. גם אני תמיד אומרת לתיירים שכל הפוליטיקה בישראל זה חרא אבל לפחות יש את בג"ץ שאיכשהו שומרים על המדינה. לכן הפוסט הזה אכן הפחיד אותי. מצד שני ההנחה הסמוייה שאתה מביא היא שיש כאן איזה שהיא קונספירציה שביבי הגאון המרושע עומד מאחוריה. זאת קונספציה שקשה לי איתה אולי בגלל זלזול ייתר במנהיגנו ה"יקר" ןאולי האופציה שהצגת פשוט מפחידה מידי. אם הייתי מאמינה בה הייתי נאצלת לברוח מכאן כבר היום.

    אהבתי

    1. סליחה על התגובה המאוחרת, כנראה שמנגנון סינון הספאם לא אהב משהו, אני צריך לבדוק למה.
      אני לא חושב שמדובר בקונספירציה, ואני גם לא חושב שחברי הכנסת הערבים, בג"ץ וארגוני זכויות האדם מקבלים תשלום מנתניהו או מבקשים לשרת את מטרותיו. זה פשוט המצב שנוצר בחברה מרוסקת שבה המוסדות קופאים על שמריהם בזמן שתולים את המלך בכיכר העיר. קונספירציה מצביעה על דרמה, על שיתוף פעולה ביודעין ובכוונת מזיד בין כמות גורמי כוח רבה. כאן, נדמה פשוט כי המוסדות החוקתיים אשר נותרו פשוט אינם יודעים כיצד להגיב לשינויים, ובמקום לנקוט פעולה אקטיבית נסוגים אחורה אל הפורמליות, וזו הטעות החמורה שלהם.

      אהבתי

  4. הכתיבה שכנעה אותי, אבל במחשבה שנייה האם "שוברים את הכלים ולא משחקים" זו הדרך להתמודד? פרישה של האופוזיציה לא רק תשחק לידיהם של אלו האומרים "אתם משחקים במשחק הדמוקרטי רק כשאתם מנצחים בו"?

    אהבתי

    1. אז יגידו. נראה איך הם משחקים במשחק הדמוקרטי בעצמם, בלי ההגנות שאנו מספקים להם. לא מדובר כאן בניסיון שכנוע, אלא בהתחלתו של מאבק.

      אהבתי

  5. חשיבה רדיקלית מסוכנת. כאילו הכל הגיוני ונכון ומגובה ברפרנסים היסטורים מדוייקים.

    מה הבעיה? שאתה מגניב מתחת למודעות של הקורא אקסיומה שאומרת: או שיש דמוקרטיה או שאין דמוקרטיה. אם אין דמוקרטיה אז משטר לא לגיטימי וצריך לפתוח בהתקוממות, אקטיבית או פסיבית.

    העולם יותר מורכב מזה. האם ארצות הברית היא דמוקרטיה? בוודאי שכן. אבל עדיין יש מיעוט די גדול ודי משכיל שחושב, כמו שאתה חושב על ישראל, שהיא לא. המיעוט הזה מרעיל את השיח הציבורי בכך שהוא הופך את הפניה לשלטון לכל דבר ועיניין ללא לגיטימי, כאילו שיתפת פעולה עם עריצות אימתנית. ברגע שקבוצה רדיקלית כזו משתלטת על השיח, נגמר הערפול היצירתי הדרוש תמיד לדמוקרטיה עצמה. מתחילים טיהורים והאשמות והחיים הציבוריים מתפרקים.

    בעולם המשטרים אין דיכוטומיות.יש דייסה. הקליקה השלטונית מתנהגת ממש כמו שאתה מתאר. השמאל המסורתי כנ"ל. אבל הם לא השחקנים היחידים. הזירה מלאה לודרים שנעים בכל מיני כיוונים.

    אנחנו באחת הנקודות בתוך הדייסה הזאת. היא לא נקודה שטוב להיות בה, מהסיבות שאתה אומר. יכול להיות עדיין יותר גרוע, מהסיבות שאתה לא אומר. זה שאתה מדבר ככה זה רע כשלעצמו.

    אהבתי

    1. אני לא חושב שניתן למדוד זאת על סקאלות של "גרוע פחות" ו"גרוע יותר". האקסיומה היא ברורה יחסית, משום שיש לה פרמטרים מדידים: האם מתקיים משטר פרלמנטרי, שוויוני כלפי אזרחיו, בו ישנה חלוקה ממשית בין מוקדי הכוח, וייצוג למיעוט. בכל ספר היסטוריה תמצא/י כי ברומא התקיימה רפובליקה, והרפובליקה הזו הפסיקה להתקיים, או לפחות צעדה לקראת קיצה, מן הרגע בו קיסר חצה את הרוביקון עם ליגיון חמוש (ובדרך כלל גם נטען כי הראשית טמונה כבר במאבק המאפיוזי בין סולא למריוס). את אותם פרמטרים, עם ווריאציות מסוימות (כמובן שגם הרפובליקה הרומאית הייתה דמוקרטית עבור מעט ודכאנית עבור הרבה יותר) תוכל להשתמש בכדי לבחון כל משטר. אגב, ללא ספק ארה"ב של שנות הששים, וכן זו של סוף המאה ה19 וזו של העבדות לא הייתה דמוקרטית. האם אותו מיעוט שמרעיל את השיח הציבורי הוא גם המיעוט בסוריה ובאיראן אשר דורש רפורמות? היכן נמצא קו הגבול שאת/ה מותח/ת (דרך אגב, אשמח לדעת את המין הלשוני על מנת להימנע מטרחה זו)?

      אהבתי

      1. זכר, מין לשוני.

        אין פרמטרים מדידים. בטח שלא דיאכרונית (העולם העתיק לגמרי לא רלבנטי למדדים כאלו – לא היו זכויות פרט במובן שאנחנו תופסים אותם).

        יש מצב שאפשר לחיות איתו, ויש כזה שלא. לשני עדיין לא הגענו.

        אירן וסוריה: לא יודע, אני לא גר שם. צריך גם לשאול מה האלטרנטיבה. אני לא בטוח לגבי סוריה שאחרי אסד תהיה שם דמוקרטיה. ערבים.

        אהבתי

      2. הבלתי נסבל: היטלר. חמר רוז'. דרום אפריקה לפני מנדלה.

        זה לא שאין מה לשפר במשטרים אחרים. יש המון. השאלה היא אם שווה להרוס אותם קודם בשביל זה.

        אחת הבעיות של השמאל, לא רק בארץ: חוסר יכולת לחיות עם אמביוולנטיות. למשל, העם הוא אמביוולנטי. גם רע וגם טוב. בשמאל או שעושים אידיאליזציה ("מעמד הפועלים"), או דמוניזציה ("צריך להחליף את העם"). זה כדי לא לחוות רגע אחד של ריבוי פנים.

        מה לעשות. החברה היא אמביוולנטית. כך גם המשטר.

        מסקנה: לא לשבור כלים. מאבק כן, אבל במסגרת הכללים שקבעו לנו. גם אם הם לא הוגנים. (הם אף פעם לא באמת הוגנים).

        אהבתי

  6. אני מסכים שבית המשפט , ובכלל כל רשויות המדינה – כולל הארגונים השמאלניים משרתים את השלטון, אבל זה לא מאפיין של שלטון פאשיסטי דווקא. להיפך, ריבוי רשויות , כולל הבלעת הביקורת והפיכתה למנגנון ביקורת פנימית, הוא מאפיין של משטרים ליברליים.
    פרקטית הציבור הערבי מחרים כבר את הבחירות במילא. ועדיין , אתה מדבר לא על הערבים שלא הצביעו, אלא על נבחרי הציבור שכן נבחרו ונכנסו . כלומר, אולי התיזה שלך על מה שיקרה כשהקולות האלו לא יהיו בכנסת לא בהכרח משקפת את המציאות. רדיפה פוליטית אפשרית רק כשיש מישהו שמוכן להירדף, ואם אין מי שמוכן להיבחר יש דמוקרטיה by default. כן, הפאשיסטים צריכים קורבנות תורניים – קולניים שמוכנים להירדף. וכשלא יהיו? אתה חושב שהם יגידו – "זהו, נגמר" ? הרי הם רודפים את המחנה הדמוקרטי כי זה מונע רדיפות אחרות. אתה מתייחס לזה כאילו התדמית הדמוקרטית היא משהו שנותנים מתנה לנתניהו ולשלטון, כאשר זה משהו שהשלטון מנסה לבטל לנו , ואנו נאחזים במוסדות תורניים כדי לשמור אותו. אתה רוצה לפרוש מהמשחק? הדרך היחידה לעשות את זה היא לפרוש מהמדינה.
    פרט לכך, אתה מתעלם, כמו השמאל הציני לדורותיו מכך שלרוב ערביי ישראל (הפעם, במשמעות הערבים בשליטת ישראל ולא כגיס החמישי המחזיק בתעודות כחולות) אין לא זכויות לבחור ולא להיבחר ובאופן פלאי, אי השתתפותם בפוליטיקה לא קידמה בכלום את שאיפותיהם, וגם לא פגעה בדימויה של ישראל כמדינה דמוקרטית .

    אהבתי

    1. ואולי בדיוק זו הנקודה של אור – שאם נפסיק להעמיד פנים שיש בו דמוקרטיה אולי יביניו שמעולם לא הייתה פה…

      אהבתי

      1. נכון. עם תיקון אחד: אני חושב שכן התקיים כאן משטר פרלמנטרי מסוים שהחל להתרסק בשנות האלפיים, וניתן אולי למקם את תחילת השבר בהקמת קדימה והמאפיה של שרון ופורום החווה. גם אז הייתה זו אתנוקרטיה ליהודים בלבד, אך תחת הסוגריים הללו עדיין היו מאפיינים של שיח ציבורי, בחירות ממשיות ונציגות עממית מסוימת.

        אהבתי

    2. אני חושב שאי השתתפותם בפוליטיקה הישראלית קידמה מאוד את שאיפותיהם: יש להם מנהיגות לאומית, תמיכה בינלאומית, וגוש תומכים גדול שמכיר אף בתוך ישראל בשאיפותיהם המדיניות והפוליטיות. אתה חושב שאירלנד הייתה זוכה לעצמאות לו הסכימה להמשיך לשלוח נציגים לפרלמנט הבריטי, שארה"ב הייתה זוכה לעצמאות לו הייתה ממשיכה לשלם מס לכתר ולהכיר בשלטונו, או גנדי היה זוכה לעצמאות לו היה מבקש להתמודד כנציג הקולוניה?

      אך אני מדבר על פרישה משמעותית ורחבה יותר מזו של המפלגות הערביות בכלל. אני מדבר על אי הכרה בכך שישנו פרלמנט בישראל. אני חושב שמעשה כזה יוכל להפוך את הקערה על פיה. או שהחונטה השולטת תשמח על הפרישה, ואז נוכל לקרוא לילד בשמו, והמאבק יהיה ברור יותר, או שהיא תאלץ לרדת מן העץ. נתניהו יכול כעת להמשיך לשקר בעולם כאילו הערבים בישראל הם חלק מן המשחק הדמוקרטי רק משום שיש להם נציגות לכאורה. עצם העבודה שהם אינם מצביעים עוד, ואלו שכן אינם אלא קולות של קבלנים, לא מפריעה לאשליה להמשיך. פרישה רבתי של מפלגות ה"אופוזיציה" המתקיימת כביכול, וסירובו של בג"צ להמשיך ולכסות על פשעיה של אותה חונטה לפחות יפיגו את אותה אשליה.

      אהבתי

      1. אל מי בדיוק אתה מפנה את הקריאה שלך?

        ניצן הורוביץ ושאריות מר"צ ? הם הפכו לגורם שולי ובלתי משמעותי בציבור הישראלי ובצדק אחרי שהתעלמו במשך שנים מהנושאים החברתיים.

        חברי הכנסת הערביים ? הם כבר ממילא לא באמת חלק מהכנסת, ובוודאי לא באמת מייצגים את הציבור שלהם.

        הציבור הישראלי ? כבר מזמן פרש מהכנסת.

        בקיצור, התעוררת קצת מאוחר, "דמוקרטיה אמיתית" לפי הסטנדרטים שאתה מציב לא הייתה פה מעולם, ואגב גם לא ברפובליקה של רומי של ימי טרום יוליוס קיסר.

        אהבתי

      2. אני חושב שאפשר להשתתף בדיון בלי להכיר בחוקיות ההחלטות שבסופו. כלומר – להשמיע את קולך בפרלמנט ולא להכיר בלגיטימיות של השלטון הקואליציה. למה לתת רק לצד אחד לשנות את חוקי המשחק?
        ולגבי מנהיגות לאומית – ההנהגה המושחתת וחסרת אחריות שלהם (לא ששלנו יותא טובה)? בארה"ב המאבק היה על ייצוג בפרלמנט, לא על פרישה ממנו. ובאשר לפלסטינאים, אני חושב שאם בספטמבר לא תאושר מדינה באו"ם (מה שאני מקווה ומאמין שיקרה) הם יתחילו להיאבק בדיוק על אזרחות ועל שליחת נציגים לפרלמנט.
        והאם בג"צ יכול להפסיק לכסות? באופן עקרוני, כל עוד יש לבג"צ סמכות חובה עליו להשתמש בה, וזאת לא לגמרי אשליה. ברגע שאין לו, במילא הסירוב חסר משמעות.
        שתיים מהמפלגות הערביות כבר נפסלו ע"י החונטה, ובג"צ הפך את ההחלטה (בל"ד ורע"ם) – כך שנראה לי שירידה מהעץ לא ממש רלוונטית (סה"כ רק חד"ש ומרצ נשארות בפנים שהן איכשהו שמאל). ונניח שהשמחה תחשוף אותם כפאשיסטים – יותר מעכשיו – מה אז? משטרים פאשיסטיים נגמרים לאחר המוני הרוגים, זה באמת נראה לך עדיף?

        אהבתי

  7. The Arabs have already boycotted the elections once – 85% didn't vote. That did not change the situation much. It's true, the Jewish left did not join them, but I don't think that having the Jewish left boycott the political system would be any more effective, because that boycott would be less legitimate than the Arabs' boycott, since they are truly out of the political game, considering the fact that they were never invited to join a coalition, and truly have no political power.

    אהבתי

    1. פרישה של הנציגים בכנסת תהיה משמעותית יותר: שוב, אחוזי ההצבעה בקרב ערביי ישראל הם עניינים לסטטיסטיקה ומחקרים אקדמיים, לא נושא שנמצא על סדר היום הפוליטי. פרישה של האופוזיציה היא בגדר הצהרה פוליטית משמעותית יותר. ברור כי מלכתחילה השתתפותם של ערביי ישראל בכוח הפוליטי היא על הנייר בלבד ואינה אלא שקר לצרכי פרופוגנדה. אך נוכחותם של טיבי וזחאלקה בכנסת מאפשר לנתניהו לטעון בעולם כי ישראל היא הדמוקרטיה היחידה במזרח התיכון.
      מאחר וגם כך אין לבחירתם משמעות פוליטית, אני לא רואה מה ניתן להפסיד ממהלך כזה.

      אהבתי

  8. אני חושב שדבריו של ראש הממשלה עצמו מוכיחים כי עברנו את השלט הזה שאתה מדבר עליו:

    "חוק זה הוא תולדה של תהליך דמוקרטי במדינה דמוקרטית והוא לא מכתים את תדמיתה של ישראל", אמר היום נתניהו, "מה שמכתים את תדמיתה הן אותן מתקפות שלוחות רסן וחסרות אחריות נגד ניסיון לגיטימי של דמוקרטיה מתגוננת למתוח קו בין מה שמקובל לבין מה שבלתי מקובל".
    "אני לא רוצה שתתבלבלו", אמר נתניהו, "אני אישרתי את החוק. אם לא הייתי מאשר אותו הוא לא היה עובר… אבל מה שאיננו לגיטימי זה להטיל דופי בדמוקרטיה הישראלית. בגלל הוויכוח הזה מנפחים את זה ואומרים שמדינת ישראל איננה דמוקרטית, שהיא סודאן."

    אני חושב שאני המשיך את קו המחשבה הזה אצלי בבלוג.

    אהבתי

  9. הנה כתבתי עוד, לעזאזל.
    אני חייב להפסיק לקרוא את הבלוג שלך, חייב להפסיק לקרוא בכלל, זה מפחיד אותי ועושה לי צרבת.
    עדיף לי לכתוב את סיפורי הפנטזיה התמימים והתלושים שלי מאשר כל ההתעסקות המייאשת הזאת.

    אהבתי

  10. לכאורה, התכנית שלך נשמעת מפתה ולו מן הסיבה שניתן יהי לומר "אמרנו לכם?!", אבל מה יש בה בעצם חוץ מזה?
    בסדר, נניח שכל השפויים שנותרו בכנסת (10?! אפילו 50) פורשים מהכנסת את מקומם תופסים במהרה תאבי כוח וחסרי מוח אחרים, מה אז? מה הלאה?!
    האם אתה באמת חושב שחשיפת מבושי הימין והכאילו-מרכז, תביא לאיזשהן תובנות בימין או תומכיו?
    נניח שבית המשפט העליון לא יבטל את החוק (ודווקא באקט ספציפי זה אני מסכימה איתך שעדיף ויקרה) ואת כל החוקים הבאים, האם באמת זה ישפיע לטובה על ה"עם" מי שאלו לא יהיו?
    עם האקט המסוים הזה אני מסכימה כי אני חושבת שהתועלת תעלה על המחיר שאנו עלולים לשלם, דווקא משום שהוא נקודתי.

    המדינה במדרון, מה שאתה מציע זה לעזוב ידיים ולחטוף כבר את החבטה. מה שאלו שעוד מנסים להלחם מעט מציעים, זה למצוא נתיב שונה במדרון שאולי יצליח להסית אותנו ממנו.
    תיאורטית, ההצעה שלך מעולה וטובה. מעשית, היא מסוכנת מאד ולא רק במחיר שאנו עלולים לשלם, אלא גם בהשפעה המורלית על כל הצופים מהצד שוקראים להם "הציבור".

    אהבתי

    1. אני לא חושב שחשיפה כזו תביא לתובנה מסוימת בימין או בקונצנזוס הישראלי. אני סבור כי הקונצנזוס עצמו הוא כבר כה קיצוני עד כדי שכך שכבר אין ולא צריך להיות לנו חלק בו. שלב נסיון השכנוע באמצעים דמוקרטיים כבר נגמר, משום שטיבה של תעמולה מוצלחת היא כי היא משתקת את הניסיונות הללו. אני לא מבקש לייצר תובנות כאלו, בדיוק להפך, אני חושב שהמאבק כעת הפך להיות הרבה יותר ברור וגלוי לעין. תומכי הדמוקרטיה הפרלמנטרית אינם "העם", אלא הם מיעוט נרדף, שעליו לאחד שורות כנגד החונטה הפוליטית השלטת, ולהפסיק לשמש אותה כעלה תאנה.

      אהבתי

  11. אני רוצה להתנדב ולשחק את התפקיד של חוטב העצים.
    שמע אור, לומר את האמת, קצת קשה לי עם השפה הגבוהה הזאת שאתם מדברים פה. כל מיני מונחים גבוהים שלא שמעתי מאז שהחברים שלי לפנילא מעט שנים טובות עשו אז פסיכומטרי, ושלא לדבר על ההיסטוריה של הקיסרים ברומא העתיקה … מה זה בכלל רוביקן?! ווואלה, ת'אמת, לא בא לי להתחיל לקרוא עכשיו בויקיפדיה על ההיסטוריה של רומא, גם ככה התעצלתי לפתוח את האנציקלופדיה בכיתה ז' כשהמורה נתנה שיעורי בית וביקשה לכתוב סיכום על יוליוס קיסר…
    או קיי אז הבנתי שאתה רוצה שחברי הכנסת שמזוהים עם השמאל בישראל ובייחוד העבודה יפרשו מהכנסת כי אין כביכול משחק דמוקרטי. הבנתי גם שאתה טוען שאין דמוקרטיה בישראל כי בעצם הימין שולט ואין ביטוי לשמאל וגם אם יש זה רק דרך מוסדות כגון בג"צ. הבנתי גם (ראה כמה חכם אני שהצלחתי להתגבר על מכשולי השפה, הדימויים והמטאפורות) שאתה טוען שאין ביטוי למיעוט הערבי במדינה שלנו, או יותר נכון ובקיצור, לערבים.
    אבל אור! יש דמוקרטיה! והיא חיה ובועטת! אתה יודע למה? כי בבחירות האחרונות אני וכל החברים שלי בחרנו בביבי ובליברמן בעוד שכל מיני אנשים הזויים שעוד מאמינים ב"שלום" בחרו בציפי לבני ובברק… ואיזה כיפ הם הפסידו! אחרי זה כשדיברתי עם החברים בבית כנסת ביום שישי הם סיפרו לי שגם הם הצביעו או ביבי או ליברמן… וכשהלכתי לשחק כדורגל בשכונה כמו שאני עושה כל רביעי בערב החבר'ה שם סיפרו לי שגם הם בחרו כמוני! כמעט כל מי שאני מכיר בחר כמוני! כי מה נראה לך? נבחר במישהו שרוצה לעשות שלום עם החראות האלה בצד השני שרוצים לשים אותנו בים?! או שרוצה לצאת מהשטחים ששייכים לנו? רק אל תגיד לי עכשיו שאתה חושב שזה לא שלנו… מה לא היית בשיעורי תנ"כ?
    וגם אם אתה חושב שזה אולי לא שלנו ואולי זה של הערבים, אני מזכיר לך מה היה בהתנקות מעזה… ראית מה זה?! נתנו להם את השטח והם מגיבים בקאסמים וחוטפים לנו את גלעד שליט!
    שלא לדבר בכלל שאחרי זה הגיע מלחמת לבנון השניה יימח שמם של חזבאללה ושל נסראללה!
    ואני אגיד לך עוד משהו אם לא השתכנעת! פעם הייתי עבודה… בשנת 99' הצבעתי לברק כי חשבתי שהוא יביא סופסופ את השלום… ווואלה איזה נאיבי הייתי.. לא רק שהוא הציע לפלסטינאים 95% מהשטחים והם לא הסכימו, המטומטמים האלה פתחו באנתיפאדה והרגו לנו מאז מעל 1000 איש!
    אז אני שואל אותך… אתה עוד רוצה שלערבים במדינה יהיה רוב? אתה טוען שאין להם ביטוי בכנסת.. אבל יש להם ! כל פעם שיש פיגוע או נסיון לפגוע בישראל הח"כים המושתנים האלה שמחים ויוצאים להגן על הפלסטינים ועל זכותם להתנגד לכיבוש… אתה מבין?! הוא יושב לי בכנסת במדינה שלי מקבל ממני משכורת ואז עוד מצדיק שהורגים או מנסים לפגוע באחים היהודים שלי?! ואתה עוד טוען שאין לו ביטוי….
    וואלה לא רוצה אותו בכלל במדינה הזאת! רוצה מדינה של יהודים! ראיתי מה קורה כשטובים איתם או עם האחים הפלסטינים שלהם…
    הם לא רוצים אותי פה! אז בטח שאני אבחר בימין! בטח שהשמאל של פעם מת! כי הרעיון מת! אני וכל החברים שלי לא מאמינים יותר בערבים! ואנחנו נותנים תמיכה למי שמוכן להראות לערבים שאנחנו לא פראיירים ושלא נוותר על שטחים בתמורה למלחמה ועוד שטחים ודם יהודי!
    ניסינו בטוב ולא הלך אז עכשיו ננסה בדרך אחרת ווואלה בינתיים אני מבסוט…

    הכותב הרגיל: אור, יש סיבה שאתה מרגיש שהשמאל לא קיים וכי רגליו נדחקו החוצה מהמשחק הפוליטי שנראה מכור כרגע לימין. העם פשוט רוצה את הימין בשלטון ומתעב את הנסיונות להגן על הפלסטינים ולפגוע ברוב היהודי ובצביון היהודי של המדינה לאחר הנסיון המר בהשגת שלום כלשהו ושלא לדבר על התנתקות נוספת, שרבים חושבים שהיא גרמה לשתי המלחמות האחרונות. ניתן להתווכח האם ההרגשה או צורת החשיבה הזאת מוצדקת, אך השורה התחתונה היא שרוב העם רצה את ביבי שם, ואת ליברמן לצידו ובמשחק דמוקרטי אמיתי עליך או עלינו לכבד זאת. ביום שאותו בחור יגיד: " איזה קטע בחרתי בהורוביץ וכל החברים שלי אמרו לי שגם הם אז איך באמת נבחר שוב ביבי?!", אז תוכל לכתוב את אותו שלט של סופ הדמוקרטיה.. כרגע אנחנו עוד לא שם.

    אהבתי

    1. רוב היהודים הצביעו ליכוד, והליכוד בשלטון, סימן שיש דמוקרטיה. ככה אתה אומר דודו.

      רוב הלבנים בדרום אפריקה הצביעו (הצביעו! היו שם בחירות) בעד האפרטהייד. זה אומר שזו היתה דמוקרטיה?

      רוב הלבנים בדרום ארצות הברית הצביעו בעד העבדות. זה היה נוח להם, ברור שהם יצביעו בעד. זה עדיין לא עושה את זה דמוקרטיה.

      ואני לא אומר כלום על ידידנו, מר היטלר המנוח, ואיך הוא הגיע לשלטון.

      זה שיש בחירות והצבעת רוב זה תנאי אחד לדמוקרטיה. תנאי קטן נוסף הוא שהרוב יהיה מבין הנשלטים, לא רוב מתוך קבוצה אתנית אחת. בישראל נשלטים 10 מליון איש, ורק ל-7 מהם יש זכות הצבעה.

      עוד תנאי הוא שיתקיימו בחירות במועדים קבועים ובאותם תנאים, בלי שמשנים את הכללים כל פעם (למשל, שמוציאים מחוץ לחוק בצורה פתאומית ושרירותית תנועות שהיו חוקיות לחלוטין עד אז).

      המצב לא הכי טוב, בקיצור.

      אהבתי

  12. הי טרא צילובמיס.
    אני אפנה אליך בלשון זכר כי זה יותר נוח בסדר?
    אני מבין את הטיעונים שלך. נכון שזכות ההצבעה לכשעצמה אינה דווקא מעידה על דמוקרטיה אמיתית.
    אולם בדברי התייחסתי לטיעונו של אור, כי אין משחק דמוקרטי בישראל בכל הנוגע להתנהלות מנגנוני השליטה ומנגנון האיזונים והבלמים בין שלוש הרשויות השולטות – השופטת המחוקקת והמבצעת.
    במאמרו של אור אין כלל התייחסות למעמד הפלסטינים או דעה לגבי השלטון הנוכחי כדיקטטורי או אנטי דמוקרטי כלפי העם הפלסטיני. אני מסכים כי ניתן להתווכח ואני יכול לקבל את רוב הדעות כי המצב הנוכחי בכל הנוגע לאחיזה בשטחים הוא עקום בלשון המעטה וצריך שינוי מהותי. אגב גם אני תתפלא, ממש אבל ממש רחוק מלהיות חסיד של השלטון הנוכחי ובפרט של זה העומד בראשו ומייחל לקיצו.
    אבל שוב, אני לא מסכים לכך שאין משחק דמוקרטי במדינה. אני מסכים כי יש לשנות את צורת התנהלות המשחק הדמוקרטי הנוכחי שבו למשל חוקים מחוקקים הלכה למעשה על ידי הממשלה ולא על ידי הכנסת, אכן זהו מצב לא טוב. אך בשורה התחתונה, מאוד ייתכן שבבחירות הבאות , בהינתן מועמד ראוי יותר מהליצנים הנוכחים (ולצערי נראה שאנו עדיין רחוקים ממצב כזה גם כן), הממשלה והשלטון ישתנה משום שמנסיוננו במדינה הדברים משתנים כהרפ עין בתקופת מאוד קצרות יחסית ( ראה ערך 20 השנה האחרונות ) ואז אין לי ספק כי הקולות פה יהיו שונים לגמרי.
    דבר נוספ שברצוני לומר הוא, ושוב אני לא מייחס לעצמי סטטוס פוליטי כימני או שמאלני, שנדמה שכשהשמאל בשלטון, מדברים בחוגים כמו פה ואחרים על נאורות, זכויות אדם, משחק דמוקרטי, עידן ההגיון וכו', ואילו כשהימין בשלטון הקולות הופכים לצרחות בגנות הפאשיזם המשתולל…
    אז היכן הדמוקרטיה פה?

    אהבתי

    1. בשביל דמוקרטיה באמת, צריך או לצאת מהשטחים או לספח אותם, כולל אזרחות לתושבים. הבעיה אינה בשלטון הנוכחי. גם לו זהבה גלאון היתה ראש הממשלה, היינו באותו מצב כל זמן שהסטטוס של השטחים לא משתנה.

      זה נכון, עם זאת, שהשיח הפוליטי בשמאל הוא שטחי. סיסמאות חסרות תוקף מוטחות כלאחר יד, ומעל הכל מרחפת סנוביות בלתי נסבלת. העובדה שכל כך הרבה בעלי מקצועות חופשיים, השכלה אקדמית ובלונד בשיער (מה לעשות, זה הקטע) הצביעו לקדימה בבחירות האחרונות "כי הם נגד הליכוד" מעידה כאלף עדים על הטמטום הגדול במחנה הזה. אותו כנ"ל לגבי הרדיקלים הצעקנים שמתנגדים אוטומטית לכל פעולה צבאית, גם אם היא כדי להגן על אנשים בקו הירוק.

      וזה עוד כלום לעומת הבערות, הפרנויה והרשעות לשמה בימין. אשכרה אין עם מי לדבר.

      אהבתי

  13. אתה אדם חכם מר שחר, וגם מתנסח יפה, אך לדבריך אין שחר. מביקורת ספציפית על היחס לערבים שמופלים לרעה בהיבטים רבים (וגם לטובה, הם נהנים מזכויות אדם שהמתנחלים ההזויים לא נהנים מהם, מ"פטור" ממיסים, מאי שירות למדינה, מיד חופשית מהחוק במובנים רבים, ובכלל צריך לזכור שמצבם של ערביי ארצנו ואפילו של פלשתינה השכנה טוב בהרבה מהממוצע במדינות הערביות השונות), הפכת את הדמוקרטיה הישראלית למעין רוסיה, אלו שטויות! ברוב המוחלט של מדדי הדמוקרטיה אנחנו במקום טוב מאוד בעולם!

    אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s