פוליטי

מדוע אני שונא את גדעון סער

לכאורה נדמה כי ישנן דמויות בפוליטיקה הישראלית הראויות לשנאה או לתיעוב הרבה יותר מגדעון סער.  מירי רגב, למשל. אולי מיכאל בן-ארי, או אביגדור ליברמן. בסך-הכל, סער הוא "משלנו". הוא גר בתל-אביב, לא מפספס אף הופעה של רמי פורטיס, ואפילו מגלה הומניות ביחס לפליטים הסודניים. הוא יושב בבתי קפה עם שלי יחימוביץ'. כתב בעבר בעיתון "חדשות", בעל תואר במשפטים ומדעי המדינה, מקדם את מעמד האישה ואת זכויות בעלי החיים, ובקיצור –  "מלח הארץ".

במילים אחרות,  סער הוא הדוגמה המושלמת לגועל נפש השמרני מן הזן המלוקק, הצבוע והמכוער ביותר. כאשר אנו מתבוננים ברטוריקה של מיכאל בן ארי, אנו לא לוקחים את האיש ברצינות. כהניסט הזוי, אולי אפילו בדיחה סטראוטיפית על דמות המתנחל, מן הסוג ש"ארץ נהדרת" בעצמם לא היו מצליחים לייצר. ליברמן עצמו, גם הוא סוג של קריקטורה: הרוסי המאיים מן הק.ג.ב, הקלגס האלים והמפחיד, האיום הגדול ביותר על הדמוקרטיה הישראלית. ורגב? נו, על רגב לא צריך להכביר מילים. בואו נגיד שאם נכפיל את מנת המשכל שלה בכריזמה, נקבל את תוצאת ההכלאה בין שאול מופז, שימפנזה ואירית רחמים בסיס.

יש הנוטים לראות בקריקטורות הללו דמויות מסוכנות ומזרות אימה; מבשרי קיצה של הדמוקרטיה בישראל; איום ממשי שיש לעצור אותו כמה שיותר מהר. אך טיבן של קריקטורות, בסופו של דבר, הוא להישכח, או להפוך לקוריוז משעשע. כולנו מכירים את סיפורו של יעקב מרידור ו"הנורה שתאיר את רמת גן" או את דמותו הקומית של בא-גד. סביר להניח שאת שמה של רגב איש לא יזכור בעוד שנה או שנתיים. למרות התחזיות, סביר להניח עוד כי למפלגת הקשקוש של ליברמן יקרה מה שקרה ל"שינוי" – הציבור פשוט יתעייף מפרויקטיי השנאה ויעסוק בדבר מה אחר.

אך מנוולים כגדעון סער, טיבם להישאר. הסערים אהובים על ידי הקונצנזוס הישראלי. הם קורצים לכאן ולשם, אומרים מה שמצפים מהם להגיד, ויודעים להתחבר לאנשים הנכונים. הסערים משחקים את המשחק הכפול בצורה מתוחכמת יותר מן הפוליטיקאי המצוי. הם עושים מה שאנשי קדימה חושבים על עצמם שהם עושים. אך מה שאנשי קדימה עושים באופן מגושם, גלוי לכל ופתטי, הסערים עושים מתחת לשולחן. כמו סר המפרי מ"כן, אדוני השר!", הם מבצעים מניפולציות מתוחכמות הרחק מעיני הציבור. כך למשל, באמצעות יו"ר המזכירות הפדגוגית,  צבי צמרת, מבצע סער הפיכה, הלכה למעשה, במשרד החינוך, וממנה קומיסרים שיפקחו על תוכן הלימודים באופן בו נראה לו. הוא שולח תלמידים לביקור בחברון על מנת לראות את יופיו של האפרטהייד המכוער ביותר וללמוד באמצעותו על הקשר לארץ ישראל. הוא מאמין כי התנ"ך הוא הסיבה לקיומנו בישראל, מקצץ את לימודי האזרחות לטובת פונדמנטליזם יהודי, ומפטר את מי שמפריע לו לעשות כך.

סער הוא הפנים היפות של הפונדמנטליזם היהודי הקיצוני ביותר. מסכת ה"תל אביבי" שלו נועדה למכור את הפונדמנטליזם הזה לציבור הרחב. והוא מצליח בכך באופן מעורר הערכה. כמו ששרון מכר באמצעות אדלר את ההתנתקות כמותג, כך סער הוא סוכן המכירות של המשיחיות לקהל החילוני. התוכן עצמו אינו שונה באופן מהותי מהתוכן שמיכאל בן ארי או יעקב כ"ץ מעבירים, אך הרטוריקה נעימה הרבה יותר לאוזניים.

הסעריזם הוא תכנית ריגול זדונית שנועדה להשתלט על הקונצנזוס הישראלי מבפנים. אנו נוטים להאמין כי המשטרים החשוכים מופיעים בבת אחת ובריש גלי. אנו מפחדים מליברמן זה או אחר שיכריז בראיון טלוויזיוני על קץ הדמוקרטיה והפסקת הבחירות.  אך הפודמנטליזם המודרני אינו מופיע בצורת מהפכה שתשודר בטלוויזיה. הוא מופיע באמצעות פקידים שקטים כמו גדעון סער, בתוספת חיוך רחב ופנים נעימות. הם מופיעים באמצעות כרסום שקט, מאחורי הקלעים, בתוכן המהותי של הרעיונות הדמוקרטיים. באמצעות אינדוקרינציה מילדות להקרבת קורבנות למולך היהודי, שמעצם טבעה מונעת את העתיד של האזרח כאינדיבידואל חושב. איש לא יכריז על קץ הדמוקרטיה, היא פשוט תגווע מאליה באין דורש, תישאר כמעין מסכת הצהרות וחוקים צורניים נטולי משמעות.  וככזו, היא לא תזדקק לדמות מזרת אימה ואכזרית, ל"אח הגדול" של אורוול: רק לאלפי פקידים כמו גדעון סער, שרק "ממלאים פקודות".

10 תגובות בנושא “מדוע אני שונא את גדעון סער

  1. לא הבנתי מה אתה רוצה ממנו ועל מה יצא הקצף הגדול?
    אתה מתנגד שתלמידים ילמדו יותר תנ"ך?
    אתה מתנגד שתלמידים יבקרו בחברון, למרות ההיסטוריה של העיר הזאת? לדעתי היו צריכים לבקר בה גם אם היא היתה בשטח ירדן.
    פיטורים במשרד החינוך על רקע אי הסכמה אידואולוגית? הלוואי שזאת היתה הסכנה לדמוקרטיה בישראל.
    לא ששמירה הדמוקרטיה היא איזשהו ערך עליון, לדעתי זאת פשוט השיטה שנמצאה עד היום כהכי פחות מזיקה, אם תמצא שיטה אחרת ויובילו אותה אנשים נקיים וישרים כגדעון סער – דיינו.

    אהבתי

    1. חברון היא עיר שיש בה ישוב יהודי קטן שמשליט טרור בצורה הבוטה והקיצונית ביותר על הרוב הפלסטיני בעיר. מגן הדוד שמרוסס על הקירות, הרחובות הסגורים, והגטו הסגור שלפלשתינים אסור לצאת ממנו הם הביטוי האכזרי ביותר לעיוות המוסרי שנוצר אצלנו. קשה להבדיל בין הגטו בחברון לגטו לודג'. וכל זאת בשל מה? בשל איזו מערה שנאמר שאברהם קנה? בגלל קשר עלום שם ומסתורי לאיזו "עיר אבות"?

      אלוהים לא ייצר את המדינה הזו ולא שלח את אזרחיה. הייתה זו קבוצה של אנשים בעלי רעיונות אזרחיים ופרגמטיים. לדעת מה פירוש להיות אזרח צריכה להיות המטרה העליונה של החינוך בישראל, ובפועל מעבר למנטרות של "יהודית דמוקרטית" אין למשרד החינוך מושג ירוק לגבי מהי אזרחות מודרנית ומהו מקומו של האזרח במדינה דמוקרטית. במקום לחנך תלמידים לקבל תורה מסיני על הקשר של היישות האידאית "עם ישראל" לארצו, כדאי שילמדו אותם את זכויות האזרח, את עקרונות השוויון והחירות, את קבלת האחר ואת היכולת לחשוב באופן ביקורתי.

      מה שסער מנסה לעשות, הוא להפוך את דור העתיד לאוסף של בורים אומרי הן שילמדו לחזור על משפטים, לחשוב שהם הכי צודקים בעולם ושהעם היהודי נתון במלחמת עד עם הגויים עד ימות המשיח. אחר כך מתפלאים שישנם מטומטמים שחושבים שמלחמת ג'יהאד יהודית היא רעיון טוב (ע"ע רעיון הפצצה באיראן). ראינו מה קרה ליהודים החכמים האחרונים שחשבו כך יחד עם בר כוזיבא.

      אהבתי

      1. טרור קיצוני? גטו לודג'? נראה לי שקצת נסחפת.

        אלוהים או לא, חזרנו דווקא למקום הזה מכל כדור הארץ בגלל מניעים היסטוריים.
        חברון היא חלק מההיסטוריה.

        אני חשבתי שמי שיודע יותר, ניהיה פחות בור…
        לימוד התנ"ך לא צריך לבוא על חשבון לימוד אזרחות.

        אהבתי

      2. תפסת אותי!
        אז אני לא מסכים עם זה…
        אבל אני עדיין בעד גדעון סער עד שלא יוכח אחרת

        אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s