עצרו את הכל – משיח השמאל הגיע, והוא רוכב על עכבר מערות

בימים כאלו, כאשר דוקרים ברחובות, כאשר הימין הקיצוני משתולל, כאשר מלחמה נראית בפתח והדמוקרטיה נדמית על סף קריסה, אפשר להתנחם בדבר אחד - אביב גפן הגיע לעזרתנו. קשה, קשה היה כאן בלי אביב גפן. חשבנו לרגע שכבר לא יחזור, שנטש אותנו לטובת לונדון והרומן שלו עם סטיבן ווילסון, חשבנו שהוא לא אוהב אותנו יותר - אך אפשר לפלוט אנחת רווחה. הוא כאן.

שמאלני כל העולם התאחדו – והצביעו להרצוג

כן, כן, אחרי כל מה שאמרתי על מפלגת העבודה, ואמרתי בצדק, להצביע להרצוג.

ומדוע הרצוג? מדוע לא מר"צ, או חד"ש? 

משום שהרצוג, ואני אומר זאת בחשש ובזהירות, עלול עוד לנצח.

ומה זה משנה? הרי בלאו הכי שיטת הבחירות פועלת על פי כמות המנדטים ולא בבחירה ישירה. אם כך עדיף להצביע למי שמקדם את האג'נדה שלנו יותר, והרצוג עלול לחבור גם למרכז ולימין?

קרא עוד

כיצד ניתן יהיה להקים ממשלת שמאל-מרכז לאחר הבחירות הבאות

השמאל יכול וצריך לנצח בבחירות הבאות, בתסריט אפשרי של (18 עבודה, 10 כחלון, 13 חרדים, 8 מרץ, 6 לבני ו11 ערבים) נתניהו גמר את דרכו הפוליטית, והעם לא "שבר ימינה".

קחו את המבצע שלכם ותדחפו אותו

אם להודות על האמת, מאסתי בדיאלוג עמכם. האם שוב עלינו להתווכח על פירוש המונח טרור? האם בשנית עלי להציג את ההגדרה של האו"ם – "מעשים אלימים הנועדו לעודד אימה בקרב ציבור, קבוצה של אנשים או אינדיבידואלים למטרות פוליטיות?", ולהציג את יעדי המבצע, כפי שהוצגו על ידי נתניהו, בכדי להוכיח לכם כי מדובר בטרור?   הרי עברנו את אותו הדבר עם פצצות הזרחן שלכם ב"עופרת יצוקה", וב"עמוד ענן", ובמלחמת לבנון השנייה, ובכל אחת מן ההזיות המטומטמות והרצחניות שאתם גוררים אותנו אליהן, רק כדי לבכות ביום הזיכרון לאחר מכן על צדקת הדרך, ורק בכדי להיזכר לאחר מכן שאולי זה דווקא לא היה רעיון מוצלח במיוחד.

קרא עוד

נמצא הפתרון לבעיית הפליטים: תכנית ריאליטי

ובכן, נראה שאם "בכי של מסעדנים עם כלים בכיור לא יקבע את המדיניות של ישראל", בר רפאלי דווקא כן תקבע. אמנם, המסעדנים עם הכלים בכיור אינם מפורסמים, בדרך כלל, כלומר, כל עוד הם אינם משתתפים ב"מאסטר שף", ועל כן כנראה שלא יעשו את אותו הרושם שרוז פוסטאנס עשתה על ליבו השביר של צרת הפנים שלנו, גדעון סער.

קרא עוד

השמאל גוסס? הציבור מקלל? נדחוף את הכיבוש דרך האף

לכיבוש, רבותיי, לא אחראי רק אותו תושב רוטשילד החילוני, אשכנזי וגו'. לכך, גבירותיי, לא אחראים רק הגברים הפטריאכלים. לכך לא אחראית רק מפא"י, לא אחראים רק האשכנזים באקדמיה, או בעלי ההון, או הפערים בשוויון. לכך אחראי אני, אני וכל אחד ואחד מכם אשר מחזיק בתעודת זהות ישראלית, ומשלם מיסים, ומצביע בבחירות, והולך לצבא, ומתנהל בחופשיות, ולא נעצר באמצע הלילה, ולא מוכה או נרצח מבלי שאיש ייתן את הדעת על כך, ומלין על כך שהוא לא סוגר את החודש. וכל עוד הוא אחראי לכך, הוא בעל עבדים, הוא מדכא, הוא רודן. לא נעים לשמוע שאנו כאלו, אני יודע, במיוחד לא לאנשים טובי לב, שומרי חוק ונעימי הליכות שכמונו, שרק רוצים לסגור את החודש. אבל זוהי עבדות, רבותיי. זוהי עבדות by definition. זוהי עבדות שאנחנו מממנים, מגנים עליה, מקיימים אותה ואחראים לה.

כתב הגנה בשבח הבטלנים המכנים עצמם פילוסופים

חוצפתי הראשונה תתבטא במשפט זה, אשר יציג אותי כפילוסוף.  איש, עד כה,  לא קיבל על עצמו לספק לי את התואר הזה. האוניברסיטאות מכירות בי בעיקר כתלמיד מחקר בפקולטה לפילוסופיה בעל חוב של 7000 שקלים למדור שכר הלימוד, ונטייה להגשת עבודות באיחור. מכריי ומשפחתי מכירים אותי כאדיוט קשקשן. לו לפחות הייתי מקבל הכרה רשמית מטעם האקדמיה, הייתי יכול להציג עצמי כפרופ' אידיוט קשקשן, אך ניחא.

קרא עוד

הדם הוא על ידיה של הממשלה

לא היו אלו ידיו של האיש והרסיס בישבנו, נפתלי בנט, שניקבו את הצמיגים באבו-גוש וריססו את כתובות מגן דוד-צלב-הקרס על הקיר.   וודאי שלא היו אלו ידיו של בנימין "ננכה את הערבים ממדד האי-שוויון" נתניהו. ובטח שלא היו אלו ידיו של יאיר "זועביז" לפיד.  שכן הללו אינם "מחסלים", אינם "מרססים כתובות", אינם "מכים נשים ברעלה ברחובות", אינם צועקים "מוות לערבים" ו"מוחמד מת".  אנשים בחליפות לא מטנפים את ידיהם בזוהמת גלגלי המכונית, אינם קונים תרסיס גרפיטי בחנות ואינם מסתובבים בחברת העבריינים בירושלים.  יאסר ערפאת גם הוא לא היה מעורב בפיגועים בתחילת המילניום, וטוני סופרנו לא גנב מכוניות.

קרא עוד